המלחין-מעבד יונתן רזאל רכב על גל פופולריות בעקבות הלהיט שלו " וי שמדה ", כאשר בתו בת הארבע כמעט איבדה את חייה. היום, לאחר תהליך שיקום מתיש ומתריס, רזאל חוזר לאולפן הקלטות, עם מסר חדש של תקווה ותודה על הניסים שחוותה משפחתו
מאת אהרון גרנות-גרנביץ'
תמונות ינון פוקס
בעוד אוסף ילדים מצחקקים מתרוצץ בשובבות במעלה אחד ממדרגות האבן המתפתלות בשכונת נחלאות הציורית בירושלים, מתבונן הזמר-מלחין יונתן רזאל ברגש ללא מעצורים. אחת מאותן ילדות קטנות היא בתו הבכורה, רבקה בת השש, שצחוקה משתלב בפטפוט הנרגש של החבורה. אבל עבורו ועבור שאר בני המשפחה, זה לא עניין לצחוק. התנועות של רבקה הן לא פחות מנס רפואי.
בשנת 2010, כאשר רזאל עדיין רכבה על גל של הצלחה בעולם המוזיקה החרדית עם השיר שלו " וי שמעדה ", רבקה עברה תאונה מחרידה שהשאירה אותה נאבקת על חייה. כעת, כשהרזלים יצאו מהסיוט, יונתן חולק את מחשבותיו על מה שניתן לכנות באופן רופף נס רפואי, ועל הגילוי האדיר של חסד אהבה אלוהי לנוכח הטרגדיה.
לא עזבנו את הצד שלה לפני שנתיים - מה שנראה לו כמו חיים שלמים - עולמו של יונתן רזאל התהפך בעקבות ניצחון אלבומו הראשון, "סך הכל" ב-2007 והצלחת שירו "והי שמדה" - אשר הוא הלחין, הפיק ועיבד ולאחר מכן הופיע עם יעקב שוואקי. הוא זכה בתואר "זמר השנה" על ידי ynet ו"והי שמדה" שלו זכה בפרס "שיר העשור" מטעם רדיו קול חי, והוא חזר לאולפן ההקלטות, עובד על אלבום חדש.
אבל זה נעצר בצרחות בלילה שבו ילדה הבכורה שלו, רבקה בת הארבע, יצאה למרפסת של בית המשפחה בקומה השנייה בשכונת נחלאות בירושלים כדי לצפות במופע הזיקוקים של יום העצמאות. כשהיא נשענה על המעקה, הוא נכנע לפתע והיא הלכה ונפלה על הבטון מתחת.
במרחק קצר משם המתין לאחיו שאיחר באיחור צעיר שהיה במקרה פרמדיק "הצלה". הצעיר איבד את הסבלנות והחליט לעזוב, תוך שהוא חתך את שטח החניה מתחת לבית רזאל. בדיוק אז נפלה רבקה, ושניות לאחר מכן היה שם הפרמדיק עם ציוד החילוץ שלו בניסיון להחיות את הילד.
רבקה הובהלה, מחוסרת הכרה, ליחידת הטראומה של הדסה עין כרם. הפרוגנוזה שלה נראתה עגומה.
יונתן רועד כשהוא נזכר בימים שלאחר מכן, תקופה שבה הוא ואשתו עברו משמרות ליד מיטתה של רבקה, ולא עוזבים את הילדה לרגע: "ישנו על מזרונים ליד מיטתה. מצבי הרוח שלנו נדדו בין תקווה לייאוש, אבל ידענו שהשם איתנו באותם ימים נוראים. וכך גם המשפחה שלנו. אתה לא יכול לחוות דברים כאלה לבד. אשתי ואני לעולם לא היינו מצליחים לעבור את זה בלי העזרה שלהם".
משפחת רזאל (לשעבר רוסלר) היא מעט חמולה בנחלאות. הפרופסורים מיכה וקרול רזאל עברו לשכונה לפני קרוב לארבעה עשורים מניו יורק כשיונתן היה בן שנה - מהלך שדחף בסופו של דבר את המשפחה לאמץ אורח חיים תורני.
(רוסלר-רזלס הבכיר הכירו כששניהם למדו לדוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ניו יורק; בישראל הרצה ד"ר מיכה, שהולנד במקור, באוניברסיטת בר-אילן - עד שהחליט לעזוב את ההוראה ולהיות כולל צעיר במשרה מלאה. ד"ר קרול פיתחה תכניות בדיקות חינוכיות עבור משרד החינוך.)
יונתן ושני אחיו, הזמר והיוצר אהרון ויהודה, והאחות ריקה (ואן ליון), כולם עדיין גרים בטווח של שני רחובות מהוריהם ואחד מהשני. במהלך השבועות שבהם מצבה של רבקה היה קריטי, כל המשפחה התאגדה במשמרות כך שיונתן ואשתו יעל מעולם לא היו ללא תמיכה משפחתית ליד מיטתה.
השם "רבקה ביעל" התווסף לתהילים ולרשימות תפילה ברחבי העולם; עשרות אלפי יהודים הזכירו את שמה בתחינה. ככל שחלפו השבועות, יעל רזאל אמרה אז שהפחד הכי גדול שלה הוא שאנשים יתחילו לשכוח מהבת שלה. היא ויונתן ידעו שהתפילות מחזיקות אותה בחיים, ומשוכנעים שתחנונים בינלאומיים אלה הביאו אותה להחלמה המופלאה שהשיגה עד היום.
"ברחבי העולם נראה היה שכולם קשורים אליה", אומר יונתן. "קיבלתי טלפון מהקהילה בהונג קונג שהם לומדים את הלשון ההרה להחלמה. גבר שהגיע אלי הביתה אמר שהוא לוקח על עצמו תוספת חומה עם הציציות שלו על כבודה. הייתה התעוררות ענקית, ואני בטוח שבזכות הזה היא נרפאה".
שבועיים לאחר התאונה, בעקבות ל"ג בעומר רווי דמעות במירון, ערכו יונתן ו-19 גברים נוספים טקס תפילה מיוחד יחד עם צום של יום כדי להטות את הכף לטובת רבקה. המשפחה קיבלה גם את ברכתו והדרכתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אשר הנחה אותם לקחת פריט לבוש של רבקה ולקיים איתה את טקס הכפרות שלפני יום הכיפורים. עד מהרה החלו הרופאים להבחין בשיפורים מצטברים במצבה.
נקודת המפנה הגיעה פתאום - וזה, אומר יונתן, זה בהחלט היה יותר רוחני מאשר פיזי. "זה היה בימים הכי גרועים, כשרבקה הייתה בתרדמת עמוקה", מסביר יונתן. "הימים עברו, ולא היה סימן שרבקה תתעורר. ואז בוקר אחד - זה היה מוקדם מאוד - אחי אהרון, שבילה איתי את משמרת הלילה, הלך לדבן וסיקין. עדיין ישנתי, וכשהתעוררתי מצאתי פתק מאהרון: עשית הכנות רגשיות לנס הגדול שהשם הולך לעשות לך היום?
"הפתק הרעיד אותי. זה היה כאילו אור חדש מאיר עליי. פתאום, המודעות שכל יום הוא בעצם נס גלוי מהשם חדרה לתודעתי. נעשיתי מודע לאופן שבו עלי להודות לו בכל יום ויום על הנס הזה. מאותה נקודה ואילך, התקווה גברה על הייאוש, ועם ההכרה החדשה הזו, קרה הדבר המדהים ביותר - מצבה של רבקה החל להשתפר בצורה המדהימה ביותר.
"למעשה," הוא ממשיך, "רגע לפני התאונה, השם כבר שלח לי תזכורת שהוא אחראי על הכל. התאונה אירעה בליל יום העצמאות. בלילה הקודם היה יום הזיכרון לחללי חללים במוצאי יום הזיכרון. הוזמנתי לכנסת להופיע ב'וחי שמדה' - שקיבלתי הטר לעשות, כמו בספירה - והייתה הלהקה מאחוריי וחברי הכנסת, הרמטכ"ל, האלופים והראשים. השר מלפנים, בזמן ששרתי להם 'והקדוש ברוך הוא מצילינו מאדם [השם מציל אותנו מידיהם]'.
"זה בהחלט לא על סדר היום שלהם, לשיר את השבחים של ישועת ה', בניגוד לאשליית הישועה שבאה מהאדם. אבל שרתי את זה והקירות שמעו את זה - ההכרזה הפומבית על תהילת האשם באירוע צבאי. הרגשתי את עצמי על גל בלתי ניתן לעצירה של אמות, ועדיין עפתי גבוה כשהתאונה קרתה. אני מאמין שהאנרגיה הזו נשאה אותי בימים האפלים הבאים".
בדרך האיטית להחלמה נולד בנם של בני הזוג רזלים משה יוסף. הניגוד החד בין מחלה ללידה, בין פציעה הרסנית לחיים חדשים, בין החושך של מחלקה לטיפול נמרץ לבין האור שמגיע עם שמחת הלידה, היה הדחף לשיר שיופיע באלבומו הקרוב, אמור לצאת בשבועות הקרובים. הוא החל לכתוב את "ואני בחדשות שבתי" יושב ליד מיטת חוליה של בתו, וסיים אותו ליד עריסה של בנו החדש.
"השם הרעיף עלינו את החסד שלו, ואנחנו יודעים שהכל לטובה. אפילו הדברים הקשים ביותר שהוא עושה לנו הם רק לטובתנו, אבל אנחנו פשוט לא יודעים להעריך אותם מספיק”.
במהלך אותם שבועות ראשונים של שיפור, סיפר יונתן על בתו בהופעה בכפר חב"ד. "שאלו אותי כמה אנשים, אז אני רק אגיד לך בקצרה שהבת שלנו התעוררה. העיניים שלה פקוחות, היא מחייכת, היא צוחקת, היא בוכה, היא מזהה אותנו, היא מגיבה. היא בוכה כשאני עוזבת. היא מזיזה דברים. תודה לאל, אין לנו מילים להודות לקב"ה על כל מה שעשה למען הבת שלנו. גם אם הייתי מודה לה' מעכשיו ועד אחרית ימיי, לא הייתי מצליח להודות לו מספיק".
ההחלמה תוך שבועות לאחר הנפילה ופציעת הראש הטראומטית, השיפור של רבקה הפתיע אפילו את אנשי הצוות האופטימיים ביותר. היא הוצאה מתמיכה בחיים והועברה למחלקת השיקום. מאוחר יותר היא הועברה לבית החולים השיקומי לילדים "אלין", ולמרות שבאותה עת דיבורה עדיין היה מטושטש, האינטליגנציה שלה שוחזרה. אבל השמחה הגדולה ביותר הגיעה כשהיא התחילה ללכת בעצמה - לאחר הפרוגנוזה העגומה של מטפל מנוסה שהיא כנראה לא תלך שוב לעולם בגלל חומרת הפציעה.
כיום רבקה היא בת שש מתפקדת במלואה. בסתיו הקרוב היא תתחיל את כיתה א' עם שאר הילדים בגילה. "זה מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלנו", אומר יונתן. "זו בוודאי תוצאה של תשובה ותפילה".
יונתן אומר שהיו כל כך הרבה חלקים בנס, ו"חלק ענק בנס שלנו היה הצוות הרפואי. התברכנו ברופאים אופטימיים ומיומנים במיוחד, ואני מאמין שהאופטימיות שלהם הייתה חלק גדול מהישועה. ד"ר מוני בניפלה, ראש תחום נוירוכירורגיה ילדים, ומנהל המחלקה ד"ר עידו יציב א"ה - שנפטר לאחרונה - היו המלאכים שלנו. ד"ר בניפלה, למרות שאינו דתי, אפילו ליווה אותנו לרב חיים קנייבסקי כדי להתייעץ איתו לגבי ניתוח שהוא עומד לבצע בבתנו".
אם יש שיעור ראשוני אחד שיונתן רזאל למד בשנתיים האחרונות, זה שיש מתיקות וחיבור שנולדו מטרגדיה.
"ברמה מאוד בסיסית, אני חושב שזה גרם לי להבין כמה אני אוהב את המשפחה שלי ואת הילדים שלי. אף פעם לא באמת חשבתי על זה קודם. זה פשוט היה. הם פשוט היו - חלק טוב, מוצק וקבוע בחיי. היום אני מבין עד כמה אני אוהב כל אחד מהם בעוצמה".
נקודת אור נוספת שצמחה מהטראומה של המשפחה הייתה עמותה שהקימה יעל רזאל בשם "איש אס ריהו", ארגון הפניה למשפחות המתמודדות עם פגיעות ראש של אדם אהוב.
"מכיוון שאני די מוכר וביקשנו שכל היהודים יתאחדו בתפילה, אנשים רבים שהתנסו בפגיעות ראש הגיעו לדבר איתנו בבית החולים והציעו את עזרתם", מסביר יונתן. "זה היה כל כך חשוב לנו, כי עם פציעות ראש, כל מקרה הוא שונה והרגשנו די אבודים. אם בן משפחה חולה בסרטן, חס ושלום, הוא יכול לגשת למספר בסיסי הפניות וקבוצות תמיכה. אבל עם משפחות המתמודדות עם פציעות ראש, הן מוצאות את עצמן לעתים קרובות במבוך, אבודים - איך הן יכולות לקבל החלטות אחראיות? מי המומחים להתייעץ איתם? ד"ר בניפלה למעשה עודד אותנו להמשיך בפרויקט הזה. הוא אמר שכל כך הרבה משפחות מרגישות לבד וזקוקים לתמיכה ולניסיון של אחת מהשנייה".
לשיר שיר חדש נחלאות היא אחת השכונות הססגוניות ביותר בירושלים, שילוב של ישן וחדש, של בתי המדרש הספרדיים המהומים והעתיקים, של בתי כנסת קטנים שהקימו זקני הצדיקים של טרום המדינה ושל משפחות מודרניות שרוצות. להתחבר לאנרגיה הרוחנית של אותה ירושלים של מעלה. כאן גילתה משפחת רזאל את הקדוש ברוך הוא והפכה לבעלי תשובה.
השילוב הזה סיפק את התפאורה שבה גדל רזאל, ושם המוזיקה שלו פרחה, מוזיקה שהיא ביטוי לאהבתו העמוקה להשם ולכמיהותיו הפנימיות שלו. רזאל הוכשרה במוזיקה קלאסית מילדות, לאחר שלמדה פסנתר, צ'לו, הלחנה וניצוח. לאחר שעבר את שירותו בצה"ל כמנצח תזמורת, המשיך לנצח על התזמורת הקאמרית הישראלית ועל הסימפונט רעננה - ובהמשך הופיע עם תזמורות שונות ברחבי העולם. הוא עמד להתחיל תואר שני בקיימברידג', כשהבין שהוא במסלול המהיר לחיים שהוא לא רוצה.
"היתה לי קריירה בינלאומית שכבר התרחשה, אבל ידעתי שאני חייב לשנות את המסלול שלי. ברמה מסוימת מוזיקה קלאסית היא מאוד קרה ומבודדת, והייתי צריך אנשים ורוחניות. הייתי דתי, אבל הייתי מוקף באנרגיה חילונית, ותפסתי את עצמי - ידעתי שזה לא בשבילי. הייתי צריך למצוא דרך אחרת. אז ירדתי מהמקום והלכתי ללמוד תורה".
רזאל בילה זמן מה ביישוב בגידול כבשים ואחר כך למד פסיכולוגיה, אבל הישיבה הייתה הייעוד האמיתי שלו, ועד מהרה מצא את עצמו בבית המדרש מיר, שם שהה קרוב לעשור. שם הוא שיכלל את האנגלית הישיבתית שלו.
בסופו של דבר הוא נמשך חזרה לעולם המוזיקה. הוא בילה את העשור האחרון ב"מאחורי הקלעים" היצירתי של תעשיית המוזיקה - הלחנה, עיבוד וניצוח - והוא בילה שש שנים בנסיעות ברחבי העולם היהודי בהופעות סולו.
כיום, בעוד שחלק מהמוזיקה שלו מיועדת לקהל חרדי, הוא מושך עוד מגזר צומח בחברה הישראלית: אנשים שרחוקים משמירה על התורה אך רוצים לשמוע מוזיקה המשקפת ערכים יהודיים עמוקים. הוא לא מסתיר את חזותו החרדית ואת השתייכותו, ובכל זאת שיריו הגיעו לראש הפלייליסטים בתחנות הרדיו החילוניות ובמכירות בחנויות מוזיקה. רזאל שיתף פעולה עם זמרים פופולריים רבים בישראל כמעבד ומנצח סימפוני, והוא ניצח על תזמורת סימפונית במרכז לינקולן בניו יורק ועל התזמורת הפילהרמונית הרוסית.
בעוד יונתן המוזיקאי מקדיש את לילותיו ליצירת מוזיקה, ר' יונתן הצעיר מקדיש את ימיו ללימוד תורה. הוא מתחיל את יומו בחצר בתי ברוידא בת מאה השנים, שם הוא טובל במקווה ובדבנס; זה גם המקום שבו הילדים שלו הולכים לבית הספר. את שעות הבוקר הוא מבלה בכולל ירושלים בסנהדריה מורצ'בת, בראשות הרב יצחק ברקוביץ. בערב הוא לומד סדר בקודשים, על פי הוראת הרב חיים קנייבסקי - "אולי כחלופה לקרבן התודה שהייתי צריך להביא", מציע יונתן. הוא גם מתכונן למבחני שמייח הרבנות הראשית המפרכים.
כעת, כשרבקה בריאה והחיים נרגעו עבור הרזלים, יונתן חזר לאולפן ההקלטות כדי לסיים את אלבומו הבא, קטוני מיכל החסדים, שייצא לפני ראש השנה. האלבום החדש, בהפקת אביתר בנאי, מציג את יונתן כזמר וגם כמלחין ומעבד, ומשקף את ניסיונו העשיר בניצוח תזמורות קלאסיות בינלאומיות.
"אני עושה את הסידורים שלי", הוא מציין. "באמת, הייתי רוצה לראות מוזיקה מורכבת יותר בעולם החרדי. אני משתמש בהכשרה הקלאסית שלי בשביל זה".
השירים באלבום החדש קיבלו משמעות עמוקה יותר מאז נפילתה של רבקה, אבל יונתן מודה שרובם נכתבו לפני התאונה. "השיר 'קטונטי' הולחן למילות התפילה של יעקב אבינו כשהוא עומד בדיוק במקום בו היה - מדוכדך וחסר נפש - 21 שנים קודם לכן. הוא השווה את כל מה שהיה לו עכשיו עם כל מה שהיה לו אז, וכל חסד ה' פעל עמו בינתיים; וַיִּתְנַסֵּר לְעוֹלָם, לְהִגְלַע מֵאָחִיו שֶׁבָּקַשׁ לְהַרְגוֹ. השיר הושפע מסבי ז"ל, שהיה המורה שלי לצ'לו".
סבו היה מארק רוסלר, שקפץ מרכבת בדרך לאושוויץ ושרד את המלחמה. "סבא שלי נהג לספר לי עד כמה הוא מרגיש מחובר לתפילה הזו, וכמה קטן הוא הרגיש מול אינספור החסידים שהשם ערך לו. פעם הוא היה חסר פרוטה ולא היה לו יותר מהבגדים על הגב. לימים הפך לסבא מוקף במשפחה יהודית בארץ ישראל. השיר הזה הוא סוג של צוואה אחרונה שהוא השאיר לי. ועכשיו, השיר מקבל משמעות מיוחדת".
יונתן לא פולט לשון הרע כשהוא מדבר על הגשר בין שני העולמות הפנימיים שלו של מוזיקה ותורה. "אני לוי. אז אני מחובר גם למוזיקה וגם לעבודה. אני אומן, אבל אני גם בעולם התורה. אתה לא יכול לקבל את הראשון בלי השני - אתה תמיד צריך להיות באינטראקציה גם עם הצד הרוחני, באינטראקציה עם האשם. זכרו שגם אם יש לכם משהו חשוב לומר, לכתוב או לבצע, שמור אותו בקדושה. כי הכל חבילה אחת". —
בעוד שרבקה בריאה בעצם, היא עדיין זקוקה לרחמי שמים. בבקשה המשך להשמיע את רבקה בס יעל.
רחל גינסברג תרמה לדו"ח זה
הסיפור מאחורי "והי שמדה"
איך להיט כמו "וי שמדה" - אותו ביצעה רזאל בדואט עם יעקב שוואקי - מתנוסס לראש הפלייליסטים?
"שוואקי רצה להקליט אלבום של מוזיקה בטעם ספרדי והחליט שמאחר שגדלתי בנחלאות בין בתי הספר הספרדיים שם, אני הכתובת לכתיבת השירים", מסביר רזאל. "ניגנתי עבורו כמה יצירות, אבל הוא לא אהב אף אחת מהן. ואז המפיק יוכי בריסקמן שאלה אותי אם יש לי חיבור שעדיין לא השתמשתי בו. הוצאתי 'והי שעמדה'.
"'לא ממש עבדתי על השיר הזה', אמרתי להם. 'אני לא ממש יודע למה זה לא המריא'. שיחקתי את זה בשבילם. לפתע, יוכי אמרה, 'אני יודעת למה זה לא הפך פופולרי. המילים והקדוש ברוך הוא מצילינו מאדם אינן במקום הנכון. תשיר אותם בסוף, כמסקנה מרגשת, ותראה איך זה נשמע״. יוכי עיבדה את השיר בסדר אחר, ונולד הלהיט 'והי שמדה'".
לדברי רזאל, לא רק הציבור החרדי מתעניין בשירים כמו "והי שמדה".
"בניגוד לפער הקוטבי שהתקשורת מנסה ליצור בין הציבור החרדי למגזרים שפחות קרובים לעולם התורה, בעולם החילוני יש רצון למוזיקה שמעבירה ערכים של אהבת תורה וירא שמים, " הוא אומר. "היום בקרב הציבור הישראלי יש משיכה בלתי מוסברת לתכנים דתיים. אולי בגלל זה התקשורת בפאניקה כזו".
מעידה על מגמה זו הרשימה הארוכה של אמנים שעשו את דרכם מהנוצץ של עולם הבידור אל בית המדרש, ושיריהם ממשיכים להיות פופולריים גם לאחר הפיכתם לבעלי תשובה. רזאל היה חלוץ בסוג המוזיקה הזה, אבל המפיק שלו, אביתר בנאי, הוא אולי הכוכב המפורסם יותר.
"פעם היה מוזיקאי בעל תשובה צריך לשנות את מקצועו", אומר רזאל. "היום הציבור הרבה יותר מקבל, ובוגר מספיק להאזין למוזיקה גם כשהיא נוצרת בהשפעה הברוכה של התורה ובית המדרש".
כדי לקרוא את שאר המאמר, בקר בדוכני העיתונים שלך כדי לאסוף את גיליון השבוע של מגזין Mishpacha או בקר ב- Mishpacha.com .
השארת תגובה
כל התגובות מבוקרות לפני פרסומן.
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.