מגזין משפחה מציג: הסיפור מאחורי השיר

הסיפור מאחורי השיר

לכל שיר יש סיפור - וסיפורים רבים מקושרים לשיר. מה"זקנים" הקלאסיים ועד התוספות החדשות יותר, הנה הסיפורים מאחורי 10 מהמוזיקליים המועדפים שלך

מאת אבי קלמרסקי

תמונות אוריה תדמור

שיר ומנגינה הם היבט מהותי של הלב והנשמה היהודיים - במיוחד כאשר השיר מקושר לסיפור מרומם. למעשה, לכמה מהמנגינות המפורסמות ביותר ברפרטואר המוזיקלי המודרני יש סיפורי רקע מעוררי השראה ונוקבים לא פחות מהלחנים עצמם. במסע המוזיקלי הזה, 10 שירים יוצאים מהצד כשהסיפורים לוהקים לתפקיד מככב.

מילים ואגדות

כד יאסווין

1980. אולם ההרצאות התמלא עד אפס מקום, כאשר קבוצת חוקרים מגוונת התכנסה לירח כלה בירושלים. ראש ישיבה נכבד מירושלים תפס את מקומו על דוכן הנואם והציג את נושאו - ניתוח שיר עתיק, ששרו יהודים ברחבי העולם, שמקורו מעורפל: "כד יסמין ישראל".

השיר המרגש מושר במספר הזדמנויות בלוח השנה היהודי, בעיקר בשבועות ובשמחת תורה. הוא מפורסם לא רק בגלל המילים החזקות שלו, אלא גם בגלל הלחן המרגש שלו. אבל ההיסטוריה שלו מלאה בסימני שאלה. מי הלחין את המילים והלחן המפורסמים שלו? מתי זה שותף לראשונה לציבור?

במהלך אותו כנס ירכי כלה לפני שלושה עשורים, ציטט ראש הישיבה את דברי הניגון יוצא הדופן הזה. בסוף נאומו, הוא אתגר את הקהל שלו לחשוף את שורשי השיר הזה. "למי שיצליח לעשות זאת, אני אתייחס עם הכותרת 'מורי ורבי'", הוסיף.

בקהל ישב החוקר הירושלמי ישראל גליס, שהחליט להיענות לאתגר. לאחר חמש שנות מחקר, גילה סוף סוף מחזור עתיק בשם "מחזור וילנה הראשון - המחזור הראשון מווילנה". מתחת לנוסח ההקפות לשמחת תורה, הוא גילה את מילותיו של שיר מפורסם זה: "כד ישבין ישראל - כשישראל עוסקים בשמחת התורה, הקדוש ברוך הוא אומר לחצר השמיימה שלו, "הבטו וראו את ילדי היקרים השוכחים. תלאותיהם ותעסוק באהובי [תורה].'" אחרי הכתובת הובאה הערה כי המילים נוצרו על ידי לא אחר מאשר הגאון מווילנה. על פי ההערות במחזור, הגאון מווילנה שר את המילים הללו בכל שנה ושנה במהלך ההקפה השלישית בשמחת תורה.

במהלך מחקרו נתקל גליס גם בתלמיד חכם ירושלמי בשם הרב קלמן לנדאו, ראש ישיבה בטשיבין, ששמע את אותו שיר ששר החזון איש זצ"ל. החזון איש נזכר בשיר זה מעיר הולדתו הקטנה קרליץ, השוכנת בין וילנה לאישישוק על גבול בלארוס וליטא.

ליל שישי אצל הרבי

איש חיל

האדמו"ר בן ציון שנקר, המכונה גם "קול מודזיץ", חולק את מתנתו כבר למעלה מחצי מאה. הלחנים שלו נעים בין תפילות לזמירות ועד כמה מהשירים הפופולריים ביותר המושמעים בחתונות ובאירועים מיוחדים.

ללא ספק, אחת מיצירות המופת המפורסמות ביותר שלו היא "איש חיל", המושר כעת בעשרות אלפי בתים יהודיים מדי שישי בערב. ר' בן ציון חיבר שיר זה לכבוד אשתו דינה מיד לאחר נישואיהם; אולם הסיפור המרתק שמאחוריו מתוארך לחצר הקדושה של האדמו"ר אמרי שאול ממודזיץ זיע"א, אותו כיבד הרבי בן ציון ושימש כמלחין החצר.

לאחר בריחתו מהאיום הנאצי, השתקע בניו יורק האמרי שאול. שם נמשכה משפחת שנקר בראשות אביו של ר' בן ציון, ר' מרדכי שנקר, לחצרו הקדושה והלכה לפגוש את הרבי בביתו החדש. השנקרים התפעלו מדמות קדושה זו, והם הפכו לחסידות מודז'יצר. עם הזמן נבחר בן ציון הצעיר, שנמשך לעולם המוזיקה והלחן מגיל צעיר, כמלחין וזמר לחצר הקדושה של מודזיץ.

חסיד נלהב, האדמו"ר בן ציון השתתף בכל יום שישי בערב בטיש של הרבי. בכל ערב שבת, לפני שירת 'שלום עליכם', היה הרבי אומר את דברי 'איש חיל' ומתבלים בנוסח המיוחד שלו. זה לא היה ניגון ממשי, נזכר הרבי בן ציון, אלא יותר אינטונציה שהתאימה בצורה מושלמת למילים שהרבי זמזם בזמן שעשה את דרכו בחדר. עם הזמן למדו בני משפחתו וחסידיו של הרבי לזמזם יחד עם הרבי, ולאחר נישואיו הפך האדמו"ר בן ציון את האינטונציה של הרבי לשיר מלא המפאר מאז את שולחנות השבת בכל העולם.

רבי בן ציון העיר פעם שמאז שהלחין את "איש חיל", הוא אוהב לעבור ליד החלונות הפתוחים של בתי יהודים בניו יורק בלילות שישי ולשמוע את השיר המושר על ידי משפחות, צעירים ומבוגרים. "זה הנאצ'אס הכי גדול שאפשר," הוא אומר בגאווה.

להמשך המאמר נא להרים את משפחת השבוע או לבקר אותם באינטרנט

כיסוי הנושא הזה