ניו יורק - אין לנו מילים, רק דמעות.
הרצח המחריד של לייבי קלצקי הצעיר, הי"ד, הותיר את כולנו הרוסים. שְׁבוּר לֵב. קהה מרוב צער. שטופים בים אינסופי של דמעות, אנו נאבקים להתמודד עם המציאות החדשה שלנו, החיים ללא לייבי.
הילד הקטן ההוא, שרובנו מעולם לא הכרנו, יכול להפוך לחלק גדול כל כך מהחיים של כל כלל ישראל הוא באמת מדהים.
כשנחתתי מאומן ביום שלישי אחר הצהריים, ידעתי שלא אוכל לחזור הביתה לילדים שלי עד שעשיתי את חלקי כדי לעזור למשפחת קלצקי למצוא את הילד הנעדר שלהם. אף אחד מעולם לא חשב שנעמוד בפני טרגדיה במידות אפי כל כך. הלכתי הביתה, נישקתי את הילדים שלי והמשכתי להיות מוטעה לחזרתו הבטוחה של לייבי.
השינה לא הגיעה בקלות באותו לילה, מכיוון שדאגתי לליבי. איפה הוא היה? האם הוא פחד? יש סיוטים? מיובשים מהחום? כמו רבים אחרים, הלכתי לישון עם הטלפון ביד, בתקווה לשמוע חדשות טובות. שליבי נמצא, חי וקיים.
כשכולנו התעוררנו לחדשות הבלתי ניתנות לתיאור ביום רביעי, זה היה גרוע יותר ממה שמישהו יכול היה לדמיין. כשהחדשות המשיכו להגיע, ההלם והאימה שלנו היו מעבר למילים. מותו. איך הוא מת. איפה. ועל ידי מי.
פרסומת:
לא הייתי היחיד שביליתי את היום מבולבל, בוכה ולא מסוגל לתפקד. כזמר ניסיתי לעשות את מה שאני יודע לעשות הכי טוב. הלחין שיר לזו הנשמה הזו. אבל לא יכולתי להמציא שום דבר שיעשה צדק עם טייר, קדוש לייבי.
לבסוף, המצאתי סיפור, מילים של היסטורירוס שבתקווה יספקו את הצ'יזוק שכולנו צריכים כל כך נואשות עכשיו.
לייבי, לייבי, אנחנו צריכים שתהיה מיילץ יושר למשפחתך ולכל כלל ישראל. עזרו לנו לייבש את הדמעות והמשיכו עם האחדות, האהבה, התפילות ומעשי החסד האינסופיים שהשראתם בכולנו.
אומכה השם אלוקים דימא מעל כל פנים...
השארת תגובה
כל התגובות מבוקרות לפני פרסומן.
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.