חגיגת יום ירושלים השנתית ה-8 של מרכז OU ישראל

הלילה התחיל בתפילה חגיגית יפהפייה בהנחיית אנשי המינהל של ארגון OU ישראל, במרפסת החיצונית של קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, המשקיפה על כל ירושלים. לאחר מכן נכנסו כולם לאולם, וכשהאור התעמעם יצא ישי לפידות שר עלה קטן, ולאחר מכן נכנס לתפקידו כ-MC של הערב, ודיבר על הזולה של חצרוני, תכנית ההסברה של ה-OU שמוציאה ילדים מהבית. ברחובות ומראה להם אהבה ואכפתיות לנסות ולשקם אותם ולהראות להם יהדות דתית. לאחר מכן הציג ישי את אוהד מוסקוביץ המדהים, שיצא בשיר "עודצ'ה". הקהל אהב את השיר. הבא היה "Echod Yochid U'Meyuchad", שיר הכותרת של אלבומו האחרון של אוהד. אוהד קרא אז לילד פלא, יונתן שיינפלד, של תהילת קינדרלעך, לשיר איתו דואט של יהי רצון. זה היה באמת מרהיב לשמוע את השילוב של קולות מבוגרים וילדים משתלבים יחדיו. אוהד שר את השיר (הלא) המפורסם שלו, "Stop" next, בעצמו, ואחריו את "Boeee Kallah", ובו אינטרו מיוחד שכתב ישי בעברית. המילים מדברות על אב שמדבר עם בתו לפני שהוא שולח אותה לחופה. השיר האחרון שלו לפני שעזב את הבמה היה "V'erastich", שיר ה"דרכון" שלו, כפי שהוא אוהב לקרוא לו.

כשאוהד ירד מהבמה, ישי חזר החוצה, מדבר על היום המיוחד של יום ירושלים, שלאחריו הזמין את חזן איצ'ה מאיר הלפגוט לשיר את "אם אשכחך" של שוואקי, שהיה ממש חזק להאזנה. לאחר מכן, מרכז OU ישראל השמיע סרטון וידאו המתאר את כל תוכניות קירוב השונות שהוא מפעיל בישראל, ולאחר מכן נאם ר' אבי ברמן, עם טקס הענקת פרסים.

לאחר מכן הזעיק ישי את האורח המוזיקלי המפתיע של הלילה, הכנר בעל שם עולמי דניאל אביאל, שניגן יצירה מדהימה, מהירה ומהירה, יחד עם תזמורת גרשון פרישטאט.

בעקבות הכנר, ישי חזר החוצה ונתן את ההקדמה האחרונה של הלילה, עבור יוסי גרין, מלחין המוזיקה היהודית המפורסם בעולם, שהלחין שירי להיט כמעט לכולם. יוסי יצא לבמה, והחל לנגן באדרבה, וליוו שלושה חבר'ה ישראלים כזמרי הרמוניה גיבוי.

לאחר מכן התחיל יוסי לדבר על איך הוא הלחין שלל שירים בקריירה שלו שעסקו במושג "דאגה", דאגה, והאם טוב ליהודי לדאוג, או לא. אז הוא עבר עליהם, החל בלהיט של MBD Daaga Minayin, אחר כך הלך ל-Mi Ma! של אברהם פריד, ואז ל-Odom Doeig של פריד. בשלב זה, הוא התערב עם "דידה ביי" של פריד ואל תומר, שאותו הסביר שהלחין כשהוא חש חרדה ועצבני. כשהוא חרד, הוא נוטה להתחיל לשחק בסגנון רגאיי, מה שכנראה מרגיע אותו, או לפחות כך הוא אמר. לבסוף הוא חזר לכל הדיון בדייג, ואמר שהחליט לשים סוף סוף את העניין, אז ישבו יוסי ואברהם פריד יחד לפני כמה שנים, וכתבו את "נשת דייגת", אחד הדברים של פריד. שירי יידיש מפורסמים.

הגיע הזמן להחזיר את אוהד לבמה, לשיר יחד דואט של כי קרוב אילכה, ואחריו אור חודש, ורוצוח הקדוש ברוך הוא.

אוהד עזב, ויוסי דיבר על חברותו עם ר' שלמה קרליבך ז"ל, ואיך תמיד היה אומר לו ר' שלמה: "אבל מה עם שבת? אבל מה עם ירושלים?", אז יוסי עשה ערבוב שלם של שירי שבת וירושלים מהשנים. אחד השיאים המרכזיים היה הדואט שלו עם יונתן שיינפלד, ששר את "קודש" של שלוים גרטנר.

הלפגוט חזרה החוצה, מלווה בדניאל אביאל, הכנר, ושניהם שרו וביצעו את "קני", מתוך אלבום התו ה-8 של יוסי, יחד עם יוסי.

שיינפלד חזר, לשיר עם יוסי את קול ברמה, השיר הראשון שיוסי הלחין אי פעם, כשהיה בן שמונה עשרה.

לקראת הגמר חזרו גם אוהד וגם ישי, ויוסי שר את "ימים שמחים" של MBD עם אוהד, ואחר כך את "לא יישאר יהודי מאחור" של אברהם פריד עם ישי, וישי שר את המילים בעברית, ואחר כך. שלושתם שרו כולם את שיר ה-HASC "Forever One".

סיום הקונצרט החזיר את כולם חוץ מהלפגוט לבמה, לשיר את הלהיט של יוסי "אנובים אנובים". הקהל שר ומחא כפיים יחד עם המבצעים כשאורות האודיטוריום נדלקו וכולם קמו ללכת. זו הייתה באמת חגיגת יום ירושלים בלתי נשכחת.