הערת סיום: במורד מדרון בוצי באומן

הערת סיום: במורד מדרון בוצי באומן

ריקי גולדשטיין

הסיפור הוא מאחורי השיר

"טאטה הלף אונץ שוין" 

במורד מדרון בוצי באומן 

המלחין דוד קאופמן הוא ששלח לראשונה לברי וובר שיר עם המילים "Tatte helf unz shoin". הוא לא התחבר למנגינה, אבל המילים השתרשו במוחו של ברי והוא יצא למשימה למצוא את המנגינה. הוא מזכה את קאופמן בזרע ההשראה לשיר שלו. בראש השנה הבא באומן, ברי היה חלק מקבוצה שעשתה את דרכה במורד הגבעה לתשליך, כשהיא מטיילת בגשם כבד. השביל הבוצי הפך חלקלק מגשם והקבוצה המשיכה לקפוץ למטה כדי להימנע מהחלקה. "כולנו החזקנו יחד ועשינו קפיצות מצטברות לאט במורד הגבעה, כשהבוץ ניתז על כל הנעליים והגרביים שלנו. ובזמן שקפצנו, שרנו את 'Tatte Tatte helf unz shoin' - אם תקשיבו היטב, תוכלו אפילו לשמוע את קפיצות הסטקטו הקטנות במוזיקה". במוצאי יום טוב, הקהל, 20,000 איש, הצטרף לברי לקומץ לשיר החדש. 

ברוך לוין סוף סוף מבהיר את המילים 
"סרט העולים יודאתי, יודאתי, יודאתי..." - נראה שכולם שרו בשנה שעברה את שירו ​​של רבי פנחס ברייר. למעשה, שירים עכשוויים רבים כמו השיר הזה ממשיכים את המסורת של אימוץ מילים של פסוקים או מדרשים רבי עוצמה, תיאורים רגשיים ותחנונים נלהבים, אבל לא כל המאזינים והמעריצים של היום מבינים מה הם שרים או יכולים לקשר את המושגים להקבלות שלהם. חיים משלו. 

וזה מה שהניע את ברוך לוין לעבוד עם תורת תורה על פרויקט חדש בשם "דע את הניגון שלך" - שירים פופולריים שהוצגו יחד עם תרגומים והדמיות לאנגלית. המהדורה הראשונה תהיה "סרט העולים" אור-קולי, ששר לוין ומקהלת ילדים. התרגומים הליריים והזורמים שיצרה התמלילנית המהוללת רוחי טורגוב משתלבים בלחן הגואה של הרב ברייר ומלווים בצילומים של סצנות דרמטיות כמו חיילים שמתכננים טקטיקות מלחמה, הטיטאניק מפליגה קדימה בהדר ותעוזה, חורבות מגדלים ומעוזים עתיקים. ראייתו מביאה את המסר בזמן - למרות הרעש והתהילה, למרות התכנון המדויק, הידע הטכנולוגי ואפילו חוקי הטבע, בסופו של דבר כל יצור ארצי הוא כחומר ביד היוצר - כמו חימר בידיו של הקדר. 

איזה שיר TUNES YOU INTO מצב אלול?

"מבחינתי זה 'אבינו מלכינו עין לנו מלך אלה אתא' של האדמו"ר אלתר. זה אחד מעשרה ניגונים מיוחדים שיש לנו מהרבי אלתר [הרבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד]. יש כל כך יראת כבוד וציפייה בניגון הזה. כשאתה שר את זה, אתה יכול לחוש בבירור שבלי ה' אין כלום ואני כלום. 

הזמר, המלחין והגיטריסט שלמה כץ 

"אל חרינה ועל התפילה"

"הטה אזנך ממרומים, מוכשר על הלל" 

בשעות חצות ושעות עלות השחר ביום הראשון של סליחוס, דמויות נעות ברחובות האפלים. אבל החוץ מתפוגג במהרה אל אור בית הכנסת, כשהחזן מתחיל אשרי והנשמה היהודית מתעוררת ומתפרשת - כשהמסע לתשרי מתעצם. 

עד יום כיפור, יידן יתכנס בשעות אלו כדי להפציר ולהתפלל, אבל איכשהו לרגעים הראשונים של הסליכוס יש כוח מיוחד לפתוח לבבות. בעוד שקהילות ספרדיות קמות מוקדם לסליחות ומתדפקות בשערי שמיים מאז ראש חודש אלול, השנה יש לאשכנזים את המינימום של ארבעה ימים לפני ראש השנה. 

חזן בנציון מילר מבית אל יאנג ישראל בבורו פארק ישתמש בנוסח המסורתי לאורך כל הדרך. הוא יודע שזהו אשרי העוצמתי והלחן המלכותי של הקדיש הראשון שמביאים את בית הכנסת העמוס שלו למדינת ימים נוראים של יראה. שירות הסליכוס המשוכלל בלילה הראשון בהנהגת חזן מילר עם מקהלה מלאה נמשך בדרך כלל כשעתיים - "בערך כל עוד אני יכול לעמוד על הרגליים", הוא אומר. קהל נלהב מגיע מווטרברי וריברדייל, לייקווד, פייב טאונס, הברונקס, מנהטן ומקומות אחרים באזור טריסטייט כדי לשמוע הרגשה שהשתנתה מעט במהלך העשורים האחרונים. 

"כמובן, אנחנו מוסיפים יצירות חדשות ומשנים את זה קצת - למשל, ללח"ו נרננה אני אשיר לפעמים את הלחן של סמואל מלבסקי ולפעמים את זה של יצחק קמינסקי. אני משתמש מדי פעם במנגינה של קרליבך. אבל הנוסח והסגנון העיקריים נשארים קבועים". זה בגלל שמילר עוקב אחר מסורת חזנות משפחתית. אביו, חזן אהרון דוניאל מילר (1911-2000) היה גם חזן, שוחט ומוהל. 

"הקשר המשפחתי שלנו לחזנוס חוזר כמה דורות אחורה. סבי היה החזן בעיירה אושווייצ'ים, וסבא רבא שלי היה החזן בוואדוביץ' שבגליציה. אבי שימש כחזן לאדמו"ר בובובר לפני המלחמה, וגם לאחר מכן בניו יורק". 

לאחר שאיבד את אשתו הראשונה ומשפחתו במחנות הריכוז של היטלר, חזן אהרון מילר התחתן בשנית והגיע לאמריקה, שם הפך לחזן בבית הכנסת ביאליסטוקר בלואר איסט סייד "אבי היה המודל לחיקוי שלי וההשראה העיקרית שלי. שרתי במקהלה שלו בילדותי וגדלתי תחת השפעתו - כך למדתי להתנזר", אומר מילר. 

כיום, המסורת נמשכת. בנו הבכור של מילר, חזן אלי מילר, מנצח על מקהלת בית אל, והשני שלו, חזן שימי מילר מלייקווד, משמש כחזן בקהילת בית נפתולי בקליפורניה עבור ימים נוראים. הנכד מכי מילר היה סולנית ילדים בבית אל, וכיום הוא חבר מקהלת בית הכנסת מן המניין, וכן חבר מקהלת המזמרים. 

בבית-אל יש מקהלה של שישה או שבעה מבוגרים בכל שבת מברכיים, אבל את הסליחות ישירה פמליה מלאה יותר. "חברים קודמים שעזבו לעתים קרובות חוזרים לסליכוס", מסביר חזן מילר. 

לחזני מילר יש את המנגינות המיוחדות שלהם. לחזן אהרון מילר היו יצירות משלו, והוא הביא לאמריקה מגוון מנגינות לפני המלחמה שנשמעו מהחזנים חיים דוד בלום, יוסף הלפמן והחזן של קשאנוב, וכן יישם את המוזיקה הליטורגית הידועה יותר של רוזנבלט, קוסביצקי ו. יוסל'ה מנדלבאום, חזן בקרקוב. 

עם ארסנל כזה ברשותו, ידוע שחזן בנציון מילר בוחר באופן ספונטני את הניגונים שלו. "ההעדפה האישית שלי היא לבחור את המנגינות בזמן שאני מתייצב. ככה תמיד עשיתי את זה. את היצירות הגדולות כמו 'כיל מלך יושיב', 'במצעי מנוחה' ו'רצי עסיראסם', יש אמנם לבחור ולתרגל עם המקהלה מראש, אבל חוץ מזה אני מאלתר והמקהלה תומכת בי באופן ספונטני”. (הוצג במקור במשפחה, גיליון 677)