הערת סיום: התפילה בליבנו

הערת סיום: התפילה בליבנו

ריקי גולדשטיין

"בין מיליץ יושר" המושר על ידי London School of Jewish Song הוא בן יותר מארבעים שנה, אבל אולי אתה עדיין שומע אותו ביום כיפור

בוא הצטרף לשיר שלנו

הניגון של המלחין/חזן ג'פרי קריימר הוא התפילה בליבנו 

ה"בעין מיליץ יושר" הייחודי המושר על ידי London School of Jewish Song הוא יותר מארבעים שנה, אבל אתה עדיין יכול לשמוע אותו ביום כיפור בבית הכנסת. 

היום המלחין של אותה קלאסיקה נהנה מפרישה בארץ ישראל, אבל מר ג'פרי (ישראל) קריימר משמש כבעל תפילה מאז נעוריו במנצ'סטר, בריטניה. לאחר נישואיו עבר קריימר ללונדון, שם שיתף פעולה עם יגאל קאלק בהקלטות פורצות הדרך של האחרון עם מקהלת פרחים בלונדון, הידועה גם בשם London School of Jewish Song, תחת הלייבל יד בזמר הפקות. את רוב ההלחנה עשה קאלק, אבל קריימר היה אחראי על כמה להיטים בשני האלבומים הראשונים, כמו "בין מיליץ יושר" ו"במרום" (מתוך האלבום "בורחי נפשי) ו"המבדיל בין קודש לכול ” (מתוך האלבום Ma Navu). יצירותיו צעירות ורציניות, כנות אך לא אינטנסיביות מדי, מתאימות לקולות הצעירים של מקהלת בנים. 

ב-1971, כשהמצוקה של יהדות ברית המועצות הגיעה לשיא, פנו פעילים אל יגאל קאלק כדי להפיק תקליט מוזיקלי במקביל להפגנות מחוץ לשגרירות ברית המועצות. ערב מוזיקה ונאומים סודר באולם קונצרטים בלונדון, ומיני תקליט הנצחה בהפקת יד בזמר שכותרתו ילדי הדממה הכיל ארבעה שירים. שיר הכותרת הושר על ידי יגאל כלק והמקהלה, עם המילים העוצמתיות של קריימר: 

"ילדי הדממה, אני שומע את הקול שלכם צלול, קול עם עצב, קול עם דמעה / מתי יישברו ויתלשו שרשראות הייאוש בליבי? / מתי ייפרד וילון הבדידות להטיל אור של חופש על יומי? 

"בוא הצטרף לשיר שלי, בוא לגשר אלף מייל; ההרמוניה שלך אני כמהה, הקול שלך, היד שלך, החיוכים שלך..." 

"ילדי הדממה", עם מילים נוספות בצרפתית ומילים מצוות ראש השנה ( "אתא זוכר מעשה עולם... הבן יקיר לאפרים..." ) הוקלט ב- Ashirah - London School of Jewish Song/תזמורת נגינה אַלבּוֹם. 

פנינה נוספת במיני אלבום הייתה הלחן של קריימר ל-"Ezkerah", שהוגדר לאחת הסליחות הנלהבות ביותר בתפילת הנעילה. מושר בתקליט חזן פסח סגל, ש-50 שנותיו כחז"ן בקהילת הנדון עדס ישראל הסתיימו ב-2012, קטע מוזיקלי קורע לב זה - המספר כיצד למרות שירושלים נפלה לא איבדנו תקוותנו ומבקשים מהשם לספור את הדמעות של עמו. וצער - הפך לגולת הכותרת של נעילה בבתי הכנסת בכל רחבי אירופה, 

קריימר אומר שהיה לו רק הכשרה בסיסית בפסנתר, אבל הוא בא ממשפחה מוזיקלית עמוקה. "בין מיליץ יושר" הגיע אליו עם המילים, בעוד "עזרה" היה ניגון נטול מילים שקלק הציב אז את המילים החזקות מנעילה. 

מבחינה מסחרית, האלבום לא זכה להצלחה, בהשוואה לאלבומים אחרים של London School of Jewish Song - "זה עלה הרבה להקליט ולהפיק, אבל אנשים לא רצו לקנות אותו כי היו רק ארבע רצועות, שלא כמו באורך מלא רשומות", מסביר מר קריימר. אבל ביום כיפור הלחן שלו מגיע לכדי משלו בצורת המוזיקה המשמעותית ביותר - השתפכות של תפילה. 

לאחר עלייתו המשיך מר קריימר לשמש כבעל תפילה בירושלים ובעיר הולדתו החדשה ביתר עילית, בה מתגוררת משפחתו בשני העשורים האחרונים. הוא זכה ללמוד את הנוסח שלו ישירות מבעל התפילות האגדי רבי הרשל גולדשטיין, שהיה שכנו כשגדל ברחוב ליי במנצ'סטר. 

"של רבי הרשל נוסח היה בעצם נוסך חברון, כפי שלמד בישיבת חברון בירושלים, אבל הוא כלל גם חלקים מאביו שלו. בימי, רבי הירשל דן את שחריס במחזי הדסה, ואז הלך לישיבת מנצ'סטר [בהנהגת הרב יהודה זב סגל] שם הוא נסך והדריך את מוסף. הוא היה מוזיקלי מאוד והנוסח שלו התפשט להרבה מאוד ישיבות ובתי ספר, במיוחד באנגליה. זה היה שונה מאוד מהאנגלו נוסאך הישן. בתור צעיר בעל תפילה, ביקשתי מרבי הרשל להקליט לי קצת מהנוסח שלו, ועדיין יש לי את הקלטות האלה. רק חבל שהייתי ביישנית מכדי לבקש ממנו להקליט עוד”. 
                                               

הסיפור מאחורי השיר

"דמעה נבדקה מחדש" 
רבי נחמן סלצר תופס את כוחה של זעקת זיידי 

ילד להורים מתבוללים מבלה את יום כיפור עם הזידי שלו בשטיבל, צופה בזקן מתפלל בלהט ותמיד מתייפח באותו מקום צפוי. כשזיידי עוזב את העולם הזה ומחזור יום הכיפורים שלו מתקבל לנכדו, הוא חופף באגודל כדי למצוא את כתמי הדמעות - ומוצא את שמו שלו כתוב בשולי המחזור הקדום, לצד התחינה "אבינו מלכינו חמול עלינו ועליו". olaleinu vetapeinu - רחם עלינו ועל ילדינו הקטנים." דמעות התפילה מסתובבות מעגל, והנכד חוזר לשורשיו. 

רבי נחמן סלצר אומר שהסיפור של "דמעה חוזרת" הגיע אליו ביום כיפור, ובמוצאי יום כיפור הוא כתב אותו לסיפור עבור מגזין "אופקים". 

"כשהייתי צעיר", מספר הרב סלצר, "אמא שלי הייתה מאזינה לשיר של משה יס. זה נקרא 'זיידי'. ארט ריימונד אמר ש-Zeidy היה השיר המבוקש ביותר בכל שנותיו ברדיו. פשוט יש משהו בזיידי. 

"שנה לאחר מכן, כשהפקתי את האלבום שלי Visions, הסיפור הזה חזר אליי. כתבתי את המנגינה ראשונה. אחר כך ישבתי וכתבתי את המילים. גיליתי שאנשים אוהבים את השיר הזה. אולי כי זה מזכיר להם את יום כיפור כשהיו צעירים. אולי כי זה מזכיר להם את כוחה של דמעה. 

"או אולי בגלל שזה מזכיר להם את הזידי שלהם, שאותו הם כל כך אהבו." 

הפרקליט הטוב ביותר

זה כבר יותר מ-30 שנה, אבל לאחרונה ההגדרה של MBD של "בין מיליץ יושר" נטפה אבק ונראתה עלייה בפופולריות. השיר נבחר והוקלט מחדש על ידי יעקב שוואקי ל-MBD מעורב באלבום הנוסטלגי They Were the Days שלו, והשיר המקורי מתוך MBD's תן לאנשי ללכת האלבום (1986) היה רב מכר בעונת אלול, לדברי גיטי ריינדל מ-MostlyMusic. 

בביצוע של MBD, המילים הנצחיות, "אם אין סנגור שיעמוד נגד כתבי החטא, תספר על [דבקותו] של יעקב בחוקים ובחוקים, ותצדיק אותנו במשפט", מובאות בחוטים רכים שאז. עלייה בתחינה, כאשר החלק הגבוה ממריא במגוון תווים כתחינה חגיגית, אך גם מגובה בתת-טון של רזולוציה וודאות. בימים אלה, כשכולם מרגישים כל כך פגיעים מבחינה רוחנית, הניגון הוא כמו מקלט של תקווה עבור א חסימה טובה. 


ניגוני יום הכיפורים של משה גולדמן עדיין ניצתים ברחבי העולם 

המלחין משה גולדמן ז"ל ידוע במאות שירים מדהימים ויפים, ובחיבור הנשמה החזק שלו לחסידות בובר. אבל בנו רבי יעקב גולדמן מברוקלין אומר שהלחנים של אביו נדדו גם לבתי דין אחרים. "לפני כמה שנים, בטיש של מוצאי יום כיפור בבעלז ירושלים, ביקש הרבי שישירו את שירו ​​של אבי 'זוכרינו חיים'. בעלז לא נותנת הרבה שירים חדשים לתישן, אבל עכשיו 'זוכרינו לחיים' שם קבוע בתקופה זו של השנה". 

'זוכרינו לחיים' של גולדמן (מתוך ה מחנה שלווה - קנשר לאלבום) יש ניגון רך וחם וחלק גבוה שכבש לבבות רבים, אך אישורו על ידי הרבי סגר מעגל: רבי משה גולדמן גדל למעשה בירושלים ולמד בחדר יחד עם האדמו"ר לעתיד מבעלזר. 

בינתיים, בסאטמר במונרו, "מלך שוכן עד" של רבי משה, ששר יצחק הוניג באלבומו בהר המוריה, הפך לחלק מהטיש של ערב יום כיפור, החלק הגבוה שלו, "מלך מעזין שבוע" תחינה נלהבת ומוזיקלית המושרת שוב ושוב על ידי הוניג וקהל החסידים לעורר רחמי שמים. (הוצג במקור במשפחה, גיליון 679)