הערת סיום: אינסטנט הושענא ניגון של הרב דוד כהן

"אני מכיר כמה אנשים שעבורם שמח בית השואבה הוא גולת הכותרת של השנה - זה ממש ממשיך אותם"

בסוכות, המוזיקה לא מפסיקה

הסיפור מאחורי השיר 

"אום אני חומה" 

ניגון הושענא המיידי של הרב דוד כהן נמשך כמצרך חסר גיל 

בין ההושענוסים, אום אני חומה הוא מזמור של אמונה וחוזק המתאר את היופי והייסורים הייחודיים של האומה היהודית, מפוזר ומוכה מצח ועם זאת לא נגוע ונאמן להשם ולתורתו. עוד כשהפוסק הנערץ הרב דוד כהן שליט"א היה בוכור בישיבת רבינו חיים ברלין, חבר אתגר אותו ליצור ניגון במקום. הניגון העדין אך העוצמתי שחיבר עבור אום אני חומה היה תגובתו: כמו שיבוץ יהלום של אומן, הוא מגדיל את היופי של המילים. 

"אום אני חומה" (לא להתבלבל עם הניגון החב"די הידוע באותו שם - "חוטש, חוטש, חוטש, גולה וסורה...") הופיע לראשונה בתקליט בשם "תורה חיה ושרה!", שיצא ב- 1960. המכונה גם בפשטות "אלבום חיים ברלין", הכיל 12 ניגונים מקוריים שהולחנו על ידי חסידי הישיבה (ושניים מאת ראש הישיבה הרב יצחק הוטנר זצ"ל). בתקליט הושר "אום אני חומה" יחד עם מילותיו הנבחרות של הרב כהן, אך המילים נשכחו במהרה והלחן הסתובב כניגון ללא מילים. בנו של הרב, הרב אלי כהן, אומר שזה היה בשימוש נרחב עבור "לכה דודי" וכשיר נושא במחנות קיץ. ב-1969, מוטי פרנס השתמש במנגינה בהפקתו של ישיבת בראס, וכינה אותה בפשטות "זקנה בורו פארק". מאוחר יותר, שייע מנדלוביץ השתמש גם בניגון, שוב ללא מילים, באלבומו מ-1983, Something Yeshivish. 

ב"חיים ברלין" עדיין משתמשים בלחן "אום אני חומה" מדי שנה בשמחת בית השואבה. הרב אלי כהן אומר שזה חלק מאווירת הסוכות שם כבר שנים. "ראש הישיבה אהב את השיר, ובמסיבה לכבוד סוכות מעמר שלו בליל האושפיזין של יעקב אבינו, הוא נהג לבקש מאבי לשיר אותו". 


עבור מנחם הרמן , סוכות היא המקום בו ניתן לראות את המוזיקה. לדברי הגיטריסט ומנהיג הלהקה מנחם הרמן, שמנגן בכמה מאירועי שמחת בית השואבה הפופולריים ביותר בירושלים כבר עשרות שנים, המוני המקומיים והתיירים המבלים בלילות סוכות מצטרפים ל- חגיגות נמשכות לעיר הקודש מסיבה טובה. "יש תודעה שזו מצוות תורה לשמוח. אפשר ממש להרגיש שהקהל חי את השירים - יש משהו כמעט מגנטי, מהפנט, באוויר ובמוזיקה, שסוחף אנשים לאווירה העליזה של סוכות והופך את החלום של בית המקדש כמעט למוחשי". 

לפני שנים רבות ניגן מנחם - שהחל את דרכו בלהקת ישיבת התפוצות בתחילת שנות ה-80 - בישיבות שברון בסוכות; לאחרונה הוא עמד מאחורי המגברים בחגיגות המפורסמות בתולדות אהרון וברסלב במאה שערים. הוא אומר ששניהם ניזונים מאותו כוח: תשובה שמחה. "אני מכיר כמה אנשים שעבורם שמח בית השואבה הוא גולת הכותרת של השנה - זה ממש מחזיק אותם". 

בברסלב, מספר מנחם, הריקודים מפסיקים בחצות, ואז מתנגנים שירי חיבור איטיים. מאוחר יותר, יש סיבוב אחרון של מוזיקה וריקודים לייבדיג. גם קרלין, דושינסקי וכמה ישיבות החלו לנהוג בדפוס זה, בעוד שהחגיגות עשויות להימשך עד השעות הקטנות של הבוקר או אפילו כל הלילה. בעיני מנחם זה מאוד שונה מאולמות החתונות שבהם הוא נמצא בלילות אחרים בשנה. "אתה יכול לראות את הקוואנה בריקודים." 

עיריות בכל רחבי ישראל מארגנים חגיגות שמחת בית השואבה עם זמרים ולהקות בולטות. "זה פתוח לכולם, אז יש קשת רחבה מאוד של משתתפים שרוקדים ביחד, מה שיוצר תחושה מאוד של 'עם ישראל' שהיא בהחלט יפה", אומר הרמן. "השירים המושמעים הם מנגינות ידועות, כך שכולם יכולים להצטרף." 

"כשאתה חסיד של הרבי שלך, שום דבר לא קשה"

בויז'ניץ מנגן מאיר אדלר באנרגיה בלתי מוגבלת 

מאיר אדלר, זו השנה ה-22 ברציפות, ינגן בקלידן בוויז'ניץ מרכזי שמחת בית השואבה בבני ברק. בכל ליל חול המועד, משעה 8:30 עד אחרי חצות, מתכנסים זרמי אנשים אל סוכת ויז'ניץ, למרות ש"לילות האושפיזין" של הרבי הנוכחי - יעקב (ישראל) - והרבי הקודם - משה - מושכים את הקהל הגדול ביותר. , השירים והמוזיקה שנושאים הרחק אל תוך הלילה הלח. 

לכבוד האושפיזין של יעקב ומשה נוהגים להוסיף קלרינט להרכב; אחרת הליווי המוזיקלי לקהל העצום מורכב רק ממאיר אדלר על המקלדת, ויענקי דסקל כסולן, בגיבוי מקהלת חסידי ויז'ניץ. 

בכל ערב של חול המועד, הלהקה מנגנת מרגע הגעתו של הרבי ועד שהוא מתרחץ לסעודה המסמנת את תחילת הטיש, בעוד הסטילס המרקד והמוזיקה מתמזגים לניגונים רציניים יותר. 15 שיר המעלות נקראים כולם בקול, והזכות לומר אותם נמכרת ככבוד. "שיר המעלות הראשון והאחרון תמיד קונים עבור הרבי", מסביר מאיר אדלר. "אז אנשים מתחרים על הזכות לקנות אותם. חלקם נמכרים בכסף, אחרים מוכרים בדפי גמרא או שולחן ערוך. מי שיקנה לרבי שיר המעלות לצורך לימוד יצטרך להביא לו בהמשך השנה פתק, בו הוא אכן למד את החומר ונבחן בו". לילה אחד, המכירה פתוחה לבכורים בלבד, והמטבע נדחק לשעות של למידה. 

כאשר הרבי רוקד, מנגנים את "ויז'ניצר הקפה" המסורתי. זה הניגון שהרבי משתמש בו תמיד גם למצוות תנץ. "זה בעצם הלחן של ההקפאה השישית, עוזר דאלים", מסביר אדלר, "אבל אף פעם לא שרים אותו במילים שלו". גם שיר המאולוס הראשון והאחרון מלווה בניגון זה. 

בשנים 2010 ו-2014 יצאו שני אלבומי סוקו בויז'ניץ - הקלטות חיות של אדלר ודסקל והמקהלה. בעוד שמאזינים רבים פשוט נהנו מסגנון הליבדיג ומתחושת יום טוב של המוזיקה, אחרים חיפשו משהו אחר. מדי שנה כורה מקהלת ויז'ניץ את זכרונותיהם של חסידים מבוגרים כדי לחשוף ניגונים חסידיים נשכחים ולאתר אוספי תקליטים ישנים, שאותם הם משפצים לאחר מכן. 

"אנחנו לוקחים ניגונים ישנים שכולם שכחו מהם, ומסדרים אותם מחדש בגשמק חדש", אומר אדלר. בעיקר שירי ויז'ניץ נכללו בפרויקט הזה, אבל סקולן, חב"ד וקרלין ניגונים כולם נהנו. לחנים לא ידועים של המלחין זיידל רובנר ששר לאמרי חיים מוויז'ניץ ושל יענקל תלמוד מגור זכו כאן לתחייה. אבל לא הכל ישן. השיר "כי הירבייסא", שהולחן על ידי חסיד סלונימר אברהם מלוביצקי בשנת 2008, נשמע לראשונה בסוכת ויז'ניץ, מספר שנים לפני יציאת הסינגל של אברהם פריד. 

בזמן שאדלר מנגן חמש שעות רצופות בכל לילה, הוא מניף כל טענה שעבודתו קשה או מאומצת. "כשאתה חסיד של הרבי שלך", הוא אומר, "שום דבר לא קשה".

יואלי דיקמן מקיים את יום טוב הרבה אחרי שהופיעו שלושה כוכבים

זה אירוע שהמעבד יואלי דיקמן בהחלט לא יפספס. "אני זוכה להיות חלק משני ה"הקפוס" בישיבת בית שמעיה בבני ברק בחמש השנים האחרונות. זו אווירה שלא תיאמן של אנרגיה תורנית ושמחה”. במשך כמעט שש שעות במוצאי שמחת תורה, מאות בחורים ומבקרים יאריכו את אווירת היום בשירה וריקודים עם ראשי הישיבה שלהן, בזמן שהנשים יוכלו ליהנות מחיבור וידאו בשידור חי בקרבת מקום. 

"השירים מאוד מסורתיים בהקפוס שניוס", הוא אומר. "אנחנו שרים את כל שירי התורה המסורתיים, כמו 'נגיל ונסיס בז' התורה', 'פסח שערי שמים' ועוד שירים מהז'אנר הזה. אין מהדורות חדשות, בדרך כלל - זה לא המקום לזה. זה לא קונצרט. אני זוכר שעשיתי משהו קצת מסוכן בשנה שעברה — שרנו את 'עץ חיים היי', מתוך האלבום החדש של רכניץ, והבאנו משהו רענן. הייתי קצת לחוץ מזה, אבל גם זה התקבל יפה מאוד". (הוצג במקור במשפחה, גיליון 680)