SHWEKEY מקיסריה למנהטן: סקירה ותמונות

תמונות מאת: BARUCH EZAGUI

מאת: יוסי צווייג

אם אתה חובב מוזיקה יהודית ולא השתתפת ב-SHWEKEY מקיסריה למנהטן, פספסת את ההיסטוריה שנעשתה. האירוע הזה לא היה הפעלה טיפוסית של אודיטוריום בית הספר מיל או במת המכללה. אנחנו מדברים כאן על תיאטרון הביקון. עשרים ושמונה מאות מושבים נוחים מפוארים. הידוע באקוסטיקה ללא רבב שלו, הביקון היה תחנה מועדפת בעיר ניו יורק להופעות מובילות מאז שנות העשרים השואגות. באופן מדהים, מערכת הסאונד המקורית עדיין מספקת אקוסטיקה כמעט מושלמת כיום. בנובמבר 2006 הצטרף תיאטרון הביקון למשפחת האולמות ברמה עולמית של MSG Entertainment. אז אנחנו מדברים על הזמן הגדול. תן לי לעבור למוזיקה של הערב. תזמורת סימפונית בת 50 נגנים, לא תזמורת בת 8 או 10 נגנים. לא ממש חווית את מלוא ההשפעות של קונצרט עם כוכבי על עד שחווית תזמורת בת 50 נגנים שלא לומר בניצוחה של יוכי בריסקמן האחת והיחידה. היו כינורות, ויולות, נבל, ולדעתי אפילו גלוקןשפיל (כלי הקשור לקסילופון). בין כל הפרצופים החדשים היו עדיין כמה מהפנים המוכרות יותר, יאנקי קטינה, ירון גרשובסקי, ינקי בריקסמן וג'ים היינס. המופע נפתח בפתיח מיוחד של שוואקי שעוצב בדיוק לערב.

הביקון התמלא ואנשים לא יכלו שלא להתבונן בעיצוב התיאטרון. האורות החלו לכבות וקולו של יודי צולר עולה על מערכת הסאונד, "בבקשה קבלו את ה-MC שלנו של הערב, נחום סגל". כעת נחום ערך אירועים רבים בעשור האחרון לערך, אבל אפשר היה לראות שאפילו הוא התרשם מהביקון ומהקהל. נחום שאל: "מי יכול לפתוח מופע ליעקב שוואקי בתיאטרון ביקון?" ובכן, רק יעקב שוואקי. הנה להפתעת כולם, כוכב הערב פתח את ההופעה עם אבריבים מחוץ לשוואקי החמישי. לאחר שדעכו מחיאות הכפיים הסוערות, יעקב הודיע כי הסט הבא יהיה מדלי חופה וכדי לשבת וליהנות. אני חייב לומר שזה היה די מהנה והמוזיקה הכניסה אותך לרגע העצוב אך שמח שאתה מרגיש לפני חופה.

כולם תהו עם שחקנים רבים אחרים על הצעת החוק של הערב מתי נזכה לראות חלק מהאורחים. לא היינו צריכים לחכות עוד הרבה זמן אחינו הצטרף ליעקב לבמה לשיר את אילון של יוחנן שפירו. ההרמוניות והסאונד המלא של Acheinu בשילוב עם השירה של שוואקי היו מדהימים. הם שרו יחד נאמבר אחרון, "אם אשכוכייך ירושלים" הפופולרי מתמיד.

לאחר מכן הזמין יעקב את ברוך לוין לבמה. לאחר מכן ברוך נתקל מחדש בכך שהוא זוכר שהיה לפני שנים בישיבה בארץ ישראל וקיבל טלפון מיוחי בריסקמן. נראה שיוכי שמעה אחד מהדמואים של ברוך ורצתה לקנות כמה שירים. מתרגש מההצעה ברוך שואל למי? מב"ד, אברהם פריד? יוכי ענתה שזה בשביל בחור חדש, יעקב שוואקי. ברוך שאל: "יעקב מי?" והקהל התחיל לצחוק. ברוך אמר שמכאן הכל היסטוריה והוא התחיל לשחק מעורב המורכב מ-Chosoif, Vezakeini ו-V'hu Keli. לברוך לוין יש קול מאוד יפה וייחודי, שלא לדבר על יצירות ממש מדהימות. שילוב זה עם תזמורת סימפונית וההרמוניות והשירה של יעקב שוואקי, הלילה פשוט הלך למקום אחר לגמרי. שלושת השירים העוצמתיים האלה ריגשו את הקהל עד כדי כך שכשסיימו, מחיאות הכפיים היו סוערות.

עכשיו הגיע הזמן לכמה אהובים על שוואקי לאורך השנים. אשריים, ידיד וכמובן שיר הכותרת של יעקב לאלבום הבכורה שלו שומרי. אני לא זוכר את הפעם האחרונה ששוואקי שר כמה מהדברים הישנים שלו וזה היה נהדר להיזכר איך כולנו הכרנו ולאהוב את יעקב שוואקי מלכתחילה.

יעקב התחיל להציג את הפרפורמר הבא בכך שהוא המלחין הגדול ביותר במוזיקה היהודית ויש לו אינספור מגה להיטים, שלא לומר עבד עם כל שם גדול בעסק. יוסי גרין צועד על הבמה באפוד משוכלל ועניבה וניגש לפסנתר הכנף. יוסי מלמל למיקרופון "המלחין הכי טוב? כישרון מפורסם בעולם? מה שלא יהיה” ואנשים לא יכלו שלא לחייך. יוסי החל לנגן את הלהיט האחרון שלו באלבומו החדש של יעקב, "השיבינו". היה מאוד מעניין לשמוע את שניהם ביחד. בדרך כלל ליוסי יש קול מאוד מעושן או כמעט צרוד, אבל הלילה זה היה בתחום אחר. התערובת של יעקב ויוסי הייתה מהנה מאוד. ואז השיר הבא והאחרון שהם ביצעו ביחד היה כמובן אחד שכולם ציפו לו וקיוו לו, אנובים. אני לא חושב שאני רוצה להשוות את יוסי ויעקב ל-MBD ויוסי ששרים את זה. כל מה שאגיד זה שהשיר הזה בידיים של שוואקי אנד גרין היה מדהים וכל מה שאפשר לצפות משני ענקים כאלה במוזיקה היהודית.

מצגת וידאו הייתה הבאה מתוכנית הקיץ של NCSY ושנייה ממרכז הילדים המיוחדים (ארגון שהוקם על ידי אשתו של יעקב שוואקי) עם רצועת אודיו של יעקב שר את "חתיכה קטנה מגן עדן" של אבי רוטנברג עם מילים חלופיות.

נחום סגל חזר לבמה ושאל "אתה רוצה עוד שוואקי?" היה כן רועם! ויעקב חזר לבמה. שוואקי התחילה להציג את הזמר הבא. יעקב אמר שאין בית יהודי בעולם שלא שר את השירים או הלחנים של אבי רוטנברג. אייבי המשיך והמשיך לספר לנו על הטיול שלו. הוא המתין בשדה התעופה פירסון בטורונטו לטיסה שלו בשעה 6 בבוקר עם דלתא כשהודיעו לו שהיא מבוטלת. הוא ביצע הזמנות חדשות בטיסה באייר קנדה לשעה 9:30 בבוקר וגם זו בוטלה בגלל מזג האוויר הסוער. לבסוף הוא עלה לטיסה בשעה 18:00 במטוס מדחף שהיה הטיסה היחידה לניו יורק. אייבי החליפה את המכונית בדרך להופעה וכעת הייתה מוכנה להתחיל. הוא פונה אל יעקב ושאל: "אתה מוכן להתאמן"?. יעקב ציחקק וענה: "לפני 3,00 איש"? אייבי שאל, "למה לא, אבל אנחנו צריכים להוריד את הז'קטים שלנו, כי אנחנו בדרך כלל לא לובשים אותם בפועל". הקהל אהב את הצד ההומוריסטי של אייבי ואת זה שהמבצעים היו כל כך רגועים. שוואקי הודיעו שהם הולכים לשיר כמה מהקלאסיקות של אייבי והם ממשיכים לשיר את הבן יקיר לי. עצמתי עיניים ונתתי לקול ולמוזיקה להקיף אותי, הובלתי אחורה בזמן 15 שנה למקום שבו החיים היו פשוטים יותר ואני מאזין לשיר בפעם הראשונה. ממשיכים עם נער הויסי וסיימו עם מאמא רוכל. הרגש שהועבר בהופעה שלהם הספיק כדי להעלות דמעות בעיניים ולגרום לנו להשתוקק למשיח.

מה יהיה קונצרט של שוואקי בלי יעקב שר את הו יפתח? כלום, זה מה. אז יעקב ביצע את זה יחד עם ירושלים, פיסום והשלים את הסט עם שהחיינו.

אחד המבצעים בהרכב שהלהיב הרבה אנשים היה עולה חדש בניו יורק, יונתן רזאל, המלחין המפורסם של V'hei Sheomda המפורסם בעולם. יעקב הזמין את יונתן לבמה. כולם חיכו בקוצר רוח לצמד שיבצע את V'hei Sheomda, אבל יונתן חשב על משהו אחר. בישיבה ליד הפסנתר אמר לנו שהוא רוצה לשיר מחווה לאבי המוזיקה היהודית היום, הרב שלמה קרליבך. יונתן התחיל לנגן ושר את עשה עינאי וכשהקול שלו ושל שוואקי התערבבו בתווים הגבוהים האלה זה היה פשוט ניפוץ אדמה. רק יונתן על הפסנתר ושניהם שרים (יונתן אפילו באנגלית) הייתה המחווה המושלמת. עכשיו אתה יכול להגיד איך אפשר לעקוב אחר הופעה כזו. אפשר לענות על זה בשיר אחד, V'hei Sheomda. רזאל התחיל לומר שהוא רוצה להודות שוב לקדוש ברוך הוא על שהעניק לו את השיר הזה במתנה וכמה הוא שמח שהוא יכול לחלוק אותו עם העולם. אם אתה חושב שלראות את השיר בביצוע של שניהם ב-DVD של קיסריה זה משהו, לא הייתה דרך להשוות את זה לביצוע החי. ההופעה זכתה לתשואות סוערות מכמעט שלושת אלפים שנכחו.

נותרו רק שני שירים נוספים. יעקב רצה לנגן משהו עבור חבריו הספרדים והם ניגנו את נסעה ונחל, שהתזמורת הפילה אותו מהפארק.

איך מסיימים אירוע היסטורי שכזה? עם אחד משירי שוואקי המוכרים ביותר עד כה, Racheim. כל צוות השחקנים הצטרף ליעקב על הבמה כדי לשיר יחד את רחיים ובתקווה שהשם יהיה עלינו רחמים ויביא סוף סוף את הגאולה. אחרון חביב היה המגה הלהיט הנוסף של יעקב, Ma Ma Ma. ילדי המרכז המיוחד לילדים הצטרפו אליו לבמה לשיר ולרקוד. זה היה באמת אירוע משמעותי במוזיקה היהודית וההיסטוריה נעשתה ב-20 בדצמבר 2009 ובתיאטרון ביקון.

תיאטרון ביקון לפני ההצגה