מכתב מליפה על ליפא בברודווי! גלריית תמונות

חברים יקרים,

אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל מי מהקהל שהשתתף באירוע החשוב שלי; ואני מביע את התנצלותי לאלה שלא יכלו להגיע לתוכנית, ללא קשר לסיבה. לאלו שפשוט נסעו ברכבת מברוקלין, ולמי שטס כל הדרך מישראל וקנדה, תודה. לאיש שהגיע עם מטוס פרטי משלו להעניק לבנו את מתנת יום ההולדת של ליפא בברודווי, שוב תודה. ברוך השם היה לנו בית מלא בבית העירייה, עמוס ביידן מכל פס וסוג. מאז תחילת דרכי, מעולם לא היה לי קהל מעורב כל כך מגוון, החל מיהודים חילוניים לחלוטין ועד רבנים מוכרים. היו שם אפילו כמה סלבריטאים יהודים, ביניהם מיכל שניצלר, משה לאופר, יוסי גרין, גרשי מוסקוביץ', יענקי קטינה, יואלי גרינפלד, מוישי קראוס מהמישורים, יולי פולצ'ק מזמירוס, מוישי שוורץ מתזמורת קליק ונפתלי משה שניצלר. כוכבים אלה בתעשיית המוזיקה היהודית ממעטים להשתתף בקונצרטים כאורחים, אבל הם היו אורחים רצויים ביותר בליפא בברודווי. כשאני מסתכל על הקהל מהבמה, אני חושב שקיבלתי הצצה קטנטנה לאחדות שכולנו נזכה לראות כשיגיע המשיח. הייתה אנרגיה כל כך חזקה בתיאטרון ב-29 בדצמבר; כל כך הרבה משוב חיובי והתלהבות, שזה הרים את כל מי שהיה מעורב בהופעה. זה בהחלט נתן לי את הכוח והנחישות להמשיך בעבודתי במשך חמש עשרה השנים הבאות, אי"ה.

הסיפור שלי מיד הופנם והתקבל. בשיחת הווילון האחרונה, הרגשתי מובן ומאושר על ידי החברים והמעריצים הרבים שהיו שם כדי לתמוך בי. אני רוצה שכולם ידעו שלקחתי סיכון גדול בהעלאת התוכנית הזו. לא מעט אנשים שאלו אותי: "למה אתה לא קורא למחזמר בשם אחר? למה לפרסם את עצמך בברודווי ולהזמין ביקורת?" התשובה שלי אליהם הייתה שאני מאמין בכנות. אני לא מנסה להסתיר את מה שאני עושה, כי אין לי מה להסתיר. מה שפרסמתי, זה מה שהקהל שלי קיבל: בילוי טהור וכשר עם יידישע טעם, שהיה עדכני ומתקדם.

לפני שידעתי איך תהיה ההצבעה, הייתי מוכן להופיע בבית העירייה רק ​​בשביל אשתי והילדים שלי, אם יהיה צורך. החלטתי להתנהג כמו אמן אמיתי ולהופיע לא משנה מי צופה. אבל השם ידע שכוונותיי היו אמיתיות. לכן, לא רק שהוא שלח אלי קהל עמוס, היה לי קהל שייצג את כל קשת היידישקייט. וכאשר אנו, כעם, מקרינים סוג כזה של ביחד וידידות, השכינה בוודאי שוכנת בינינו.

אני יודע ללא ספק שעשינו קידוש השם אדיר באותו לילה. כל מי שעבד איתי בתוכנית הזו הושפע עמוקות מהמסר שלה, ומהתכונות הבולטות, המכובדות והייחודיות שהפגינו אנו חברי כלל ישראל לאורך ההפקה וההצגה שלה. אחד מחברי הקאסט היה אדם בשם ברנדון לופז, שגילם את הרקדן היהודי. הוא יתום, שאביו הזהיר אותו בעודו בחיים, להתרחק מיהודים בכלל ומחסידים בפרט. אביו נפטר זמן לא רב לאחר האזהרה ההיא, מהתקף לב מסיבי. ורק כמה חודשים לאחר מכן, ברנדון פגש אותי. הוא אמר לי במהלך העבודה המשותפת ששיניתי לחלוטין את הדרך שבה הוא ראה את העם היהודי. הוא אמר, "אני בטוח שאבי מסתכל משמים עכשיו, והוא גאה שהיה לי חלק במחזה יהודי. אני חושב שאבא שלי יודע עכשיו שהוא טעה לגביך." איזה קידוש השם עשינו!

כמה אנשים שאלו מה יצא לי מהתוכנית. האם זה השפיע עלי באופן אישי? התשובה שלי היא חד משמעית כן. יום אחרי שהופעתי במופע, התעוררתי עם השראה חדשה. לאחר ששיחקתי את התפקיד של הרבי וגם של המטפל, נתתי עצה למקס שהבנתי שאני חייבת להפנים את עצמי. מכיוון שההופעה הייתה באמת במהותה על חיי שלי, ההדרכה שנתתי לרקדנית היהודייה הופנתה אליי באמת. בהצגה עודדתי את מקס להתמקד בחיובי, ולהתעלם מכל שליליות, כי זה ללא ספק יחזק אותו. אז למה שאותה עצה לא תעבוד לטובתי? אז ושם החלטתי שמאותו יום ואילך, לא אשים לב לפסימיות. אני לא אקרא יותר, אשמע או אתמקד באלה שרוצים להשמיע אותי או להוקיע אותי. אני לא צריך לקחת בחשבון כל דעה שלילית עליי שמתפרסמת באינטרנט או בדפוס. בעקבות התסריט שלי, בחרתי להישאר חיובי ובטוח בעצמי. כי כל עוד אני יודע בליבי שאני עושה נכון; כל עוד אני מאמין שאני נשאר נאמן לחשקפות ולערכים התורניים שלי, אני לא צריך להתנצל או להגן על עצמי בפני אף אחד. אני אעקוב אחרי Dus Pintele.

בתודה להשם ולכולכם,

ליפא