ביקורת: ישראל עמר- באיום האהו

ישראל עמר כבש את כולנו כמעריצים קבועים כשהקדיש את הופעתו של פיה פושה לאמו בתחרות הכוכב היהודי בשנה שעברה, בה המשיך לזכות. זה לא היה רק ​​הקול היפה והאופן שבו הוא התחבר לקהל, לפחות אצלי, זה היה קשור מאוד לאהבה ולשמחה שיוצאים כשהוא שר.

זה ממשיך להיות נושא לאורך כל האלבום הזה. ישראל עמר נשמע כאילו הוא מחייך כשהוא שר את השירים האופטימיים, וכשהוא שר את השירים האיטיים יותר אפשר עדיין לראות שהוא בשמחה, רק בצורה יותר רצינית. בקיצור, זה אלבום באיכות גבוהה עם לא הרבה באותה קטגוריה. כלומר, יש לי בערך 50 אלבומים עכשיו, ואף אחד לא סולן ילדים. אני יודע שהיו כמה, אבל זה דבר נדיר אז לי אישית אין למה להשוות את זה. כל השירים מעובדים על ידי מלחינים מהשורה הראשונה - איצי וולדנר או ברוך לוין - וכולם נהנים. אחרי שחגג לאחרונה את בר המצווה שלו, לישראל עמר יש עכשיו אפילו יותר מה לחגוג מאז שהוציא אלבום נהדר בגיל כל כך צעיר.

בואו נגיע לשירים.

1. באיום האהו (לחן יצי וולדנר)
כמו רוב האלבומים, גם השיר הזה מתחיל בשיר סופר אופטימי וקליט שיניע אותך. השיר הזה הוא שיר פופולרי יהודי "טיפוסי" יותר, כי הוא מלא בקרניים וכלי הקשה גדולים עם סולו גיטרה חשמלית מעורבבים פה ושם ויש לו מקהלה שתגבה אותו. תשמעו את החיוך בקולו של ישראל עמר שהזכרתי קודם. יש לו גם כוח ייחודי לקול שלו בלי לצרוח או לצרוח כפי שילדים רבים לא יכולים שלא לעשות.

2. עשר ברכה (לחן יצי וולדנר, מילים שיראל מלמד)
מיד אחרי שיר פואב מגיעה תפילה איטית ומלבבת בליווי גיטרה אקוסטית. תשמעו כאן קצת סאונד ישראלי שלא הגיע בביום האהו, אבל הוא בהחלט לא ספרדי כי הוא משולב עם "Riboino Shel Oilam". ישראל מראה בגרות מדהימה גם בקולו - טווח די גדול לילד בן 13! – והרגשות שלו. זה מסר רציני אבל אני מרגיש שהוא באמת שר להשם. התלונה היחידה שלי היא שהשיר הזה נמשך קצת יותר מדי זמן (6:25).

3. תפילין (לחן יצי וולדנר)
זה בהחלט השיר האהוב עליי באלבום ואני לא יכול לקבל מספיק ממנו. אני תוהה מדוע הוא לא שוחרר כאחד הסינגלים, מכיוון שהוא מציג צדדיות כזו...אולי האורך. זה מתחיל בסגנון שאזנוס כמעט אקפלה, וזה סופר מקסים לשמוע ילד עושה. בלי להזכיר כמה טוב הוא מצליח לעשות זאת. . למרות שזה לא סגנון שאני בדרך כלל אוהב מאוד, הוא עושה את זה ממש מהנה. פתאום ב-2:24, הקצב עולה וקטע הקרן נכנס. זה הופך לשיר פופ יהודי שנשמע טיפוסי יותר - אבל יותר טוב מהאופייני לדעתי. בסוף השיר הוא שוב מאט לסגנון חזנוס. אני יכול לדמיין סרטון ממש כיף לשיר הזה. זה נהדר, ואפילו ב-7:15 אני לא נמאס מזה.

4.ברכת כהנים (לחן יצי וולדנר)
עוד שיר איטי, הפעם המילים המוכרות של בירקאס כהנים. למרות שכמו שאמרתי קודם, ישראל הוא לא הטיפוס שמשמיע צלילים גבוהים, הוא מגיע די גבוה בשיר הזה אם כי אף פעם לא בצורה צורחת. אני אוהב את המקהלה - שלדעתי היא בעצם כמה ישראל עמר - ששרים יחד לקראת הסוף. לשיר הזה יש מתיקות ותמימות מיוחדת והוא מאוד נעים להאזנה. זה כנראה השיר הסלואו האהוב עליי באלבום, למרות שאני לא חושב שהסולו של הגיטרה החשמלית נחוצים בסוג זה של שירים.

5. סמייל (לחן איצי וולדנר, מילים של קן ברג'ס ודינה עמר - זו אמא שלו?)
זהו שיר אנגלי אופטימי שדן בחשיבות החיוך ובדברים שונים שכולנו צריכים לשמוח מהם, כמו העובדה שהשם תמיד צופה בנו. זהו שיר הרגשה אמיתי שכיף להאזין לו ויש לו תחושה נינוחה למרות הקצב המהיר. חלק מהמילים קצת צ'יזיות (חיוך זה כיף, חיוך זה בחינם/חיוך זה בשבילך ולי...) אבל חלק גדול מהשיר עמוק יותר ובגלל שהוא ילד זה בסדר שהמילים יהיו קצת צ'יזיות . בכל מקרה זה עדיין שיר ממש מהנה.

6. טודה (לחן יצי ולדנר, מילים שמואל יונה, בהשתתפות ישי לפידות)
זה שיר של עברית שאני לא יכול להבין בכלל כי אני מאוד אמריקאי. אני מקבל חלק גדול מהמילים ובהנחה שזה הודעת תודה אבל...כן. זה נשמע ממש יפה אבל אני לא יודע על מה זה מדבר. ישראל קולע כמה תווים מדהימים במהלך הפזמון וישי לפידות הוא תוספת נהדרת. הקולות שלהם מנוגדים זה לזה בצורה מסודרת. עכשיו, כשאני מאזין לו שוב, אני מקבל יותר מהמילים, וזה מאוד יפה. הלוואי ויכולתי להבין הכל.

7. והו (לחן ברוך לוין)
השיר הזה נשמע כמו שיר מהיר של ברוך לוין, וכפי שאמרתי בסקירה שלי על האלבום האחרון של לוין, השירים המהירים שלו הולכים ומשתפרים. יש הרבה קרניים, וזה קליט ובלתי נשכח. לחלק הגבוה יש לחן ייחודי ובולט בין הרבה שירים יהודיים שקל להתערבב לפעמים. חוץ מתפילין, אני חושב שזה השיר האהוב עליי. שוב, הרבה שמחה עוברת וקשה שלא לחייך בהאזנה, שלא לדבר על לשיר יחד.

8. הילולת (לחן יצי וולדנר, מילים של הרב חי עמאר – זה אביו?)
זה שיר אופטימי בסגנון ספרדי שנשמע כמו (עם קול אחר כמובן) שהוא יכול היה להיות על ליבי במזרח בכל מה שקשור לקצב ולכלים. אני יכול לדמיין אנשים רוקדים ברחובות ישראל לצלילי השיר הזה - אבל לצערי זה השיר הקצר ביותר באלבום אז הם יצטרכו להעלות אותו על ריפיט כמו שאני הרגע עשיתי. אין הרבה מה לומר מלבד זה שיר נהדר ומהנה.

9. מקדש (לחן ברוך לוין)
אפילו לא זיהיתי את המילים האלה מלכה דודי בהתחלה כי זה לחן כל כך ייחודי, שלא לדבר על זה מאוד איטי, בניגוד לרוב הדרכים שבהן אני שומע את לצ'ה דודי. אני אוהב את "דידי דאי דאי" בסביבות 3:20. זה לוקח את השיר למקום מחוץ לאולפן הקלטות כי זה נשמע כמו גברים שיושבים סביב שולחן או בבית הכנסת שרים. זה לא השיר הסלואו האהוב עליי באלבום, אבל הוא כתוב היטב והשירה מדהימה. לא בטוח מה יש בו שאני לא משוגע עליו, אבל עדיין הייתי אומר שזה שיר טוב.

10. גאם זו (לחן יצי וולדנר)
לשיר הזה יש מילים שכולנו צריכים לשמוע "Gam ki leech bgai tzalmoves/ Lo ira ra ki ata איודי / gam zu ltova". זה השיר היחיד שנשמע באמת טכנו באלבום, שהופתעתי ממנו כי זה נראה כל כך פופולרי עכשיו וזה היה הסינגל. למרות שאני אוהב את השיר הזה, זה היה הפתעה נעימה כי אני לא רוצה אלבום שלם של טכנו. אני אוהב את זה כשהקצב מואט ב-2:44. זה שיר נהיגה מהנה ממש קליט (או שיר רכבת תחתית...) וישאיר אותך חשק לעוד ישראל עמר. אתה הולך לרצות להתחיל את האלבום מחדש ממספר 1...

—–

באלבום הזה יש את כל החמוד והכיף של מקהלת ילדים, אבל הוא מוגבה מעל למה שמישהו היה מצפה מרוב הילדים בבגרות. אני מצפה לעקוב אחרי הקריירה המוזיקלית של ישראל עמר. הוא מתחיל מצוין!