ראיון בלעדי עם אנדי סטטמן: חלק 1 – סטטמן על ניגונים

חלק 1 של ראיון רחב היקף, כנה ואינפורמטיבי עם המוזיקאי המאסטר ברמה עולמית, אנדי סטטמן.

היסלאבוס: מזל טוב עם צאת האלבום החדש, אולד ברוקלין! האם תוכל לספר לנו על התגובה עד כה בעולם המוזיקה החילוני והיהודי לאלבום?

אנדי סטטמן: היו כמה תצוגות מקדימות טובות. "American Roots" היא תוכנית NPR בסינדיקציה ארצית, אז הם הולכים לעשות עליה פיצ'ר. הם עושים שעתיים - שעה אחת עם אמן אחד ועוד שעה עם אמן אחר - אז עשיתי איתם ראיון, וזה ישודר מתישהו בסוף השנה או בתחילת ינואר. בדרך כלל היו תצוגות מקדימות ממש טובות. בחלק מהמקרים הם העריכו את רמת המוזיקליות והמוזיקליות, אך הם לא היו רגילים לשמוע שילובים שונים של כלים שנשמעו יחד. למעשה הייתה רק ביקורת אחת [כתובה]; הביקורת אכן שיבחה את הנגינה שלי ואמרה שיש שם הרבה מוזיקה מצוינת, אבל אתה רק צריך לשבת ולהקשיב לה. הם הרגישו שזה שווה את המאמץ, אבל אני מניח שהטעם שלהם הוא יותר במוזיקה קלה להאזנה - מה שאני חושב שזה בכל מקרה. זו רק שאלה של הטעם של אנשים ולמה הם אוהבים להקשיב.

ח: נראה שרוב הניגונים שאתה מנגן באלבומים שלך הם ממודז'יץ, ברסלב וחב"ד. יש משהו שמושך אותך לניגונים האלה?

AS: מלבד היותם ניגונים שאני אוהב, הניגונים הספציפיים האלה הם כאלה שמתורגמים היטב למוזיקה אינסטרומנטלית. כמה ניגונים מעולים לא ממש מצליחים כשמנגנים עליהם על כלים, אז אלה שאני מנגן הם אלה שעובדים כך. בנוסף, מה שהם מכנים מוזיקת ​​כליזמר זה באמת מוזיקה חסידית אינסטרומנטלית. אוקראינה היא באמת החממה של מוזיקת ​​הכליזמרים, כמו גם גליציה, אז במיוחד עבור חב"ד וסטולין, הם קלטו את ההשפעה הזו. גם מודז'יץ, אבל היו להם גם השפעות אחרות. למלחינים בחב"ד היה הרבה רוחב. גם לוויז'ניץ יש הרבה - אבל באמת צריך להשיג את הניגונים הנכונים. באופן מעשי, עבור חב"ד ומודז'יץ, הרבה מהמוזיקה שלהם זמינה.

ח: איך מגיב העולם הלא יהודי לניגונים? איך אמנים חילונים, כמו בלה פלק או ריקי סקאגס, מגיעים לניגונים?

AS: הם נהנים מאוד. אצל בלה זה קשור לזהות שלו כיהודי ברמה אחת, וברמה אחרת, אני חושב שהוא אוהב את המנגינות. אני חושב שהוא נהנה לשחק בהם. הוא עשה הרבה פרויקטים שונים של מוזיקת ​​עולם, אז זה רק עוד אחד, אבל זה מאפשר לו לחקור סוגים שונים של רגשות וסוגים שונים של סולמות שהוא בדרך כלל לא כל כך עובד איתם, אז זה מאוד מאתגר עבורו. ריקי מאוד מתרגש מהניגונים, אבל אני לא חושב שהוא באמת למד. בלה לא למד הרבה על מוזיקה יהודית בעצמו, אבל הוא נהנה לנגן אותה כשאנחנו עושים את זה. אבל הוא משחק בדרכו שלו. כשאני מנגן איתו, אני לא מחפש שהוא ינגן סגנון מסוים, אלא שימצא את הדרך שלו עם המנגינה. אני מספק את ההרגשה של לאן זה הולך, ובלה הוא מוזיקאי כל כך גדול שהוא פשוט יידע לאן ללכת.

ח: האם יש עוד צורת אומנות מוזיקלית שהיית משווה לניגונים? במילים אחרות, לפעמים נדמה שאנשים מזועזעים מניגון - הם פשוט מעולם לא שמעו דבר כזה. האם זה נכון רק לגבי ניגונים, או שזה נכון בשאר תחומי המוזיקה?

AS: חלק מהניגונים, במיוחד הארוכים יותר, יכולים להיות כמעט תחושה של זרם תודעה, כאשר אין הרבה עריכה או חידוד של המנגינה ומה היא עושה ולאן היא הולכת. זה תלוי בסוג המנגינה. אם אתה לא ממש מכיר את סוג הניגון, או את החבורה החסידית ההיא, זה באמת מים לא ידועים. ברגע שאתה מקשיב לו כמה פעמים, אתה מתחיל להבין מה עושה המנגינה. עם זאת, יש כמה מנגינות שעשויות טוב יותר מאשר מנגינות אחרות. לא כל הניגונים זהים מבחינת איכות.

ניגונים נועדו לייצר סוג מסוים של תחושה, ואם אתה לא בקיא בזה, אתה לא ממש תבין מה קורה עם זה. יש הרבה סגנונות שונים של מוזיקה שהם שונים מניגונים, אבל אולי דומים בגישה של הניגון של לקחת אותך לאנשהו. מישהו שאין לו מושג, למשל, מוזיקה צפון הודית קלאסית, או מוזיקה מרכז אסייתית או ערבית או טורקית, הוא לא באמת יבין מה קורה עם הסולם האחד הזה ואיך הם מפתחים אותו - במיוחד באיטיות, החופשיות, חלקים פתוחים שהם לא מאוד קצביים. המאזין המזדמן לא יידע באמת מה קורה או שיהיה לו למה להיצמד. זו לא בהכרח אשמת הזמר או הניגון, רק שלמאזין אין ניסיון בדבר כזה.

אני בדרך כלל אומר לאנשים שאתה באמת צריך להאזין לתקליטור שלוש או ארבע פעמים לפני שאתה באמת מבין מה קורה. אתה צריך לשמור על שיקול דעת עד שתשמע אותו כמה פעמים ותבין מה קורה איתו. אבל האמת היא שניגונים הם באמת שפה זרה עבור רוב האנשים.

H: כשאתה מנגן שיר או ניגון, נראה שבכל פעם אתה מוסיף קישוטים סגנוניים שונים ושינויים. האם זה מאמץ מודע, או משהו שבא באופן טבעי?

AS: זו הדרך הנכונה שזה יוצא מהבנת הסגנון האינסטרומנטלי שמתלווה לזה ולעשות את זה במשך שנים. בשלב הזה זה בדיוק הדרך שבה אני מנגן את המנגינה. זו פשוט הדרך שבה המנגינה תבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בהתבסס על הכלי שאני מנגן בעצמי. הקישוטים יהיו ביטוי ספונטני של משהו בניגון עצמו כמו שאני מרגיש באותו זמן. זה יהיה כמו בכל פעם שאדם שהוא זמר טוב שר מנגינה, הוא ישיר אותה אחרת בכל פעם - תנסח אותה אחרת, או אולי יוסיף קישוטים או קישוטים המבוססים על הסגנון הזה שישימים בסוג המנגינה שהוא שִׁירָה. אז זה פשוט משהו שקורה באופן ספונטני.

ח: יש כמה ניגונים שהקלטת מספר פעמים; למשל הברסלובר לצ'ה דודי. האם יש סיבה לכך?

AS: כנראה עבור התקליטור המסוים נראה היה שזה יהיה שיר טוב עבור ההרכב המסוים שמתנגן והשוק אליו הוא מכוון.

ח: שלכה דודי מופיעה בעבודות הלוי ובוואלס של חדש שבת.

א.ס.: אבודס הלוי היה סשן הקלטות אחד שנעשה בתחילת שנות ה-90 שמעולם לא יצא, ובו היו מעורבבים חבורה של דואטים של הקלטות חיות שעשיתי עם מתופפים. זה הגיע מפגישות קיימות. לגבי וואלס חדש של שבת, נראה היה שבמהלך השנים שלאחר מכן, השיר תפס פופולריות והושר בכל מיני סגנונות שונים של בתי כנסת, אז בהתאם לתפיסה של התקליט הזה - שהוא פחות או יותר שירים נגישים ידוע יותר - זה נראה כמו אחד טוב לעשות עבור האנסמבל. אז בגלל זה עשיתי את זה שם. עם זאת, בפעם הראשונה, אני לא יודע אם זה בכלל הוקלט אי פעם. (בנציון סולומון כנראה עשה ביצוע ווקאלי באחת מסדרות הניגונים של ברסלובר שהוא עשה.) אז עשינו את הסשנים האלה, ומסיבות שונות הם אף פעם לא יצאו, אבל כשג'ון זורן ביקש ממני להוציא את התקליט הזה, חשבנו זו תהיה הדרך המושלמת להוציא את ההקלטות הישנות האלה, וזה היה בדיוק בקנה אחד עם מה שהוא חיפש. אז זה הסתדר.

ח: האם אתה יכול לספר לנו על תגובתך כשהתוודעת לראשונה לניגונים, מחוץ לסידורי הכליזמרים שלהם? לפי מה שהבנתי, התחלת להסתבך ביהדות כי חיפשת את המקור של השירים האלה. נכון?

AS: ובכן, כביכול. מוזיקת ​​הכליזמרים, שהיא או ניגונים או מנגינות המבוססות על ניגונים, הפיקה תחושות שהתחלתי לחקור. אבל אני זוכר ששמעתי כמה מתקליטי המוזיקה האינסטרומנטלית הראשונים שיצאו, כנראה בתחילת שנות השבעים. הם היו או חב"ד או שילוב של ניגונים סאטמר ושאר ניגונים מסוג וויליאמסבורג. זה היה סגנון וסוג מנגינה שונה מאוד מהרבה מוזיקת ​​הכליזמרים ששמעתי כשגדלתי. אבל אהבתי את זה מאוד, ורק שנים אחר כך אחרי שניגנתי כליזמר במשך תקופה ארוכה התחלתי להבין שהלחנים האלה הם אם לא ניגונים ממש – שהרבה מהם היו – הם היו מנגינות שעוררו את אותן רגשות ניגונים לעשות. הם הוקמו כך.

ח: אז התחברת אליהם בגלל הרגשות האלה?

AS: כן. כשהלכתי לבית הספר העברי בתור ילד קטן, הרב לימד אותנו אלף בית לאלכסנדר ניגון מפורסם, שלא היה לי מושג מה זה בילדותי, אבל זה רם את כולם בתלמוד תורה. כולם היו במצב של אקסטזה כשהיינו שרים את השיר הזה, וזה מה שהניגון אמור לעשות. מסתבר שזה היה ניגון שכתב הרבי מאלכסנדר בשנות ה-20, לחסונה של אלכסנדר-מודז'יץ. זה היה המפורסם ששר [לדברי עמאר רבי עקיבא ואהבתא לריחה קמוחה]. אז זה כנראה היה הניגון הראשון שבאמת הכרתי. אבל זה בהחלט השפיע מאוד עליי ועל שאר התלמידים שם גם כן!

ח: אתה עוסק לא מעט בהוראה בימינו, וכתבת כמה ספרים שנחשבים לקלאסיקה משפיעה. מה היית מציע למוזיקאי פרוע שלומד לנגן ניגונים?

AS: כמוזיקאי, זה תלוי אם הם באמת רוצים ללמוד איך לנגן את הסגנון הקולי הזה בצורה אינסטרומנטלית אותנטית. ואם הם רוצים לעשות את זה, הם צריכים להאזין להקלטות הכליזמרים עד 1935-1940, למעט יוצאים מן הכלל. אבל הם באמת צריכים להבין איך טיפלו בסוגים אלה של מנגינות בצורה אינסטרומנטלית. ברגע שהם באמת ישלטו בזה, הם יידעו איך לקחת את המוזיקה הווקאלית ואיך לפרש אותה בצורה אינסטרומנטלית.

ח: בחרת שני ניגונים לתקליטור החדש שלך, סביינו ומה ידידות. מה הוביל אותך לשני אלה לאלבום הזה?

AS: מה ידידוס זה משהו שאני משתטה איתו במשך שנים כי הוא מתאים לבלוגראס; טכניקות מסוימות של bluegrass עובדות טוב מאוד עם המנגינה הזו. עשינו את זה בשידור חי ואנשים מאוד נהנו, אז זה נראה כמו אחד טוב להקלטה, ויצא יפה.

סביינו נקרא בהרבה שמות אחרים, ולא פגשתי מישהו שיודע את מקור המנגינה. אני משחק בו כבר שנים, וידעתי שבלה תאהב את זה. אז לימדתי אותו בסטודיו. הוא זריז מאוד בדברים מהסוג הזה, וזו מנגינה קליטה, והיה לנו כיף איתה. נתנו לזה טוויסט קצת יותר מופנם.

ח: עבדת עם כמה מהאמנים המוכרים ביותר בתעשיית המוזיקה, הן בעולם החילוני והן בעולם המוזיקה היהודי. מה אתה עושה כשאתה ניגשים לסשן לאמן אחר? מה ניסית לעשות במפגשים שלך עם מרדכי בן דוד ב-We are One ואברהם פריד בתקליטורי הניגונים שלו, דווקא עם אמ'ס?

AS: אם מקבלים אותי לעבודה, אני בדרך כלל עושה מה שאני עושה. צורפתי [לאלבומים האלה] עבור סוג מסוים של צבע, כביכול. נתתי להם את הצבע שהם חיפשו; אולי לא בדיוק כמו שהם רצו [במקור], אבל בהחלט בצורה שהם אהבו, אז זה הסתדר טוב.

חלק 2 של ראיון זה ניתן למצוא כאן . אתה יכול להשיג את Old Brooklyn ב-iTunes, Mostly Music, Barnes and Noble, או בכל מקום. בקר בכתובת www.AndyStatman.org למידע נוסף.