כמה רצועות יש באלבום הזה ומה השמות?
בהדגמה זו יש 4 רצועות: עילית, הפאזל, כנפי נשרים, וצפייה מקרוב [תוכל לשמוע אותם ב- myspace.com/emanuelneuman ]
מה המסר המרכזי של האלבום?
השירים כולם אני מדבר, אל עצמי, אלוקים, או אל כל היהודים. אני מניח שאתה יכול לקרוא להם "התפילים האישיים שלי". הם המוסר שלי לעצמי על כך שאני לא חי כמו שאני צריך להיות. לאחר אתגרים רבים בעבודות השם (וכישלונות רבים), הייתי כותב את התחושות ומה עלי ללמוד ולשנות מהחוויות הללו.
הכל בחיים צריך להיות בשביל האשם, מוזיקה אינה שונה, והיא רק עוד סוג של עבודה. זה פשוט במקרה צורת הביטוי הגדולה ביותר. אני מעדיף את צורת הדיבור הטבעית שלי (אנגלית) מאשר פשוט לשים מנגינה לפוסוק. לא כתבתי את הפסוקים ועד כמה שהם חזקים, זה לא משתווה לניסוח הביטוי שלך להשם. לבקש ממישהו אחר לכתוב לך שיר או לשיר פוסוק שכבר קיים זה לא כל כך חזק בשבילי. הרבה ספרים מדגישים את חשיבות התפילות האישיות והדיבור, במילים שלך על מערכת היחסים שלך עם ה'. זה מה שהשירים האלה.
התגובה הראשונה שאני מקבל כשמישהו מאזין לשירים היא: "האם זה יהודי?" למי מחברי בדרך כלל ישיב "רק תקשיב למילים." תפילה היא תפילה בכל שפה, ואם כבר, יש לה יתרון מסוים בשפת האם שלך. אבל כך או כך, הרבי שלי (ר' משה וינברגר) הקשיב לשירים מספר פעמים ונתן לי הסכמה מעולה (אז יש לי את כל האישורים שאני צריך).
מה ההשפעה שלך במוזיקה היהודית?
סוג המוזיקה האהוב עליי הוא הסוג הישר. כשאנשים שרים באותו אופן הם מדברים ומתנהגים, מבלי להעלות מופע. אני באמת נהנה לשמוע מוזיקה ממישהו כן וצנוע. אני מסתכל למעלה על אהרון ויונתן רזאל, יוסף קרדונר, שולי רנד ומוזיקאים אחרים שבהם זה לא הכל על המוזיקה, אלא המוזיקה היא רק עוד חלק מהעבודה שלהם.
מה הסיפור מאחורי כל שיר?
'עילכה' היא ה"קריאה לעזרה" שלי מאלוהים, החיים קשים...ואחרי שניסית לקבל עזרה מאנשים, אתה מבין שהשם הוא היחיד שבאמת יכול לעזור לך.
'הפאזל' הוא פשוט מאוד תמונה של המציאות המטרידה שלנו. כשהסתכלתי על ההתמודדויות הבלתי פוסקות שאנו עוברים, חשבתי שזה צבוע מצידי להתלונן - "למה אני בוכה על המצב הנואש שלנו כיהודים, כשאני לא עושה את הדבר היחיד שיעזור?" אנשים מדברים על פוליטיקה, ממשלת ישראל וכישלונות יהודים אחרים כאילו זה יעזור או יסיים את הסבל שלנו...
'כנפי נשרים' הוא השיר האהוב עליי. זה על מאבקים רוחניים ועל היחסים שלי עם האשם. תודה לנח סולומון (מסולפרם) שניגן במנדולינה גם לרצועה זו.
"צופה מקרוב" אני חושב שמדבר בעד עצמו. חומרנות שאינה משמשת לקדושה מביאה רק הרס. חשבתי שזה די טיפשי לקרוא לעצמי "יהודי דתי" כשהשקעתי יותר זמן בדברים פיזיים מאשר ברוחניים. זה תמיד קריאת השכמה בשבילי כשאני מאזין לשיר הזה.
עם כל המוזיקה, הכוונה היחידה שלי במתן אותה היא שבתקווה שאחרים יוכלו להתייחס אליה. ואולי אפילו לקבל השראה.
מי עומד מאחורי האלבום הזה?
את השירים הקלטתי עם דב רוזנבלט (מבלו פרינג'). התחלתי לעבוד איתו כשהייתי בתיכון ב-MTA (התיכון של YU) והוא היה ב-YU. הרגע התקשרתי אליו וביקשתי עזרה עם כמה שירים, הוא אמר בסדר. חתכתי את הכיתה והתחלתי להקליט איתו רצועות אקוסטיות ממול. אחרי שנתיים בישראל, רציתי ליצור כמה שירים מלאים. הגעתי לדב עם השירים והפקנו אותם ביחד. ניגנתי בגיטרה אקוסטית, פסנתר ועשיתי שירה, הוא עשה את כל העיבודים, גיטרה חשמלית, בס, הרכיב את התופים ועשה כמה הרמוניות. בחור בשם ג'ייק אנטליס עשה את המיקס. כל הקרדיט מגיע לדב וג'ייק על כך שהשירים נשמעים מצוינים.
מפיצים רוצים אלבום מלא, אז אני מחכה עד אז לפני "משחרר" משהו. מתי? ברגע שמישהו מעוניין לעבוד על זה איתי (דב עבר ללוס אנג'לס אז אני לבד בינתיים...) בינתיים, מי שמתעניין במוזיקה או עם כל שאלה יכול להגיע אלי בכתובת: eman.neu@ gmail.com
להלן מילות השיר:
אנו מתפללים עבור אחינו שימצאו חיים טובים ושלווה
אבל לא נראה את הצד הטוב, לכל מי שאנחנו פוגשים
אז רק כדי להרגיש טוב יותר אנחנו משווים אחד לשני
אנחנו שמים את שלנו, בזמן שכולם רוצים שנלך
הנשמות שלנו הן החלקים לפאזל שלא נגעו בו
אז רק בגלל שהוא זה אתה זה, זה לא משנה את העובדה,
שכולנו באים מאותו מקום
אנחנו בוכים את אותן הדמעות וחולמים את אותן מטרות וחיים את כל אותם הפחדים
דמעה מאחד מצילה את נפשו של רעהו, אויבינו נשארים עד שאנו בוכים על אחינו
תסתכל פנימה ותמצא…
ילד שבור שואל מדוע העולם שונא אותנו כל כך
אבל כשאנחנו שונאים את הסוג שלנו, זו לא הפתעה אמיתית
מתי תבין, שכל מה שאתה עושה לי, אתה עושה לעצמך
וכל השאר, ושכל המילים שלך מדברות אל כל חיינו
מקהלה
כשאתה מסתכל עליך, השתמש בראש שלך
אבל אם אתה מסתכל דרכי, אנא השתמש בלב שלך
קול ישראל, עריבים זה בז"ה
תסתכל עליי ותראה שכולנו אותו הדבר
זו הקריאה שלי לשלום, זו אולי ההזדמנות האחרונה שלנו
זו התקווה היחידה שלנו, זה הקרב האחרון שלנו
אליך
כל חיי חלמתי, על תקופה שלא הגיעה
כל חייך חיכית, לגבר שמעולם לא הופיע
אבל אתה לא רואה, זה אתה ואני שאנחנו עושים משהו לא בסדר
יש סיבה שהעולם לא משתנה לעולם
כי כל מה שאנחנו עושים זה לחכות, כאשר זה הוא שמחכה, לנו, להתקשר
כשכל האנשים מדברים עליי כאילו אני לא נורמלית
אני רק רוצה לצרוח על כל הדברים, אני מנסה להפוך
אז עכשיו אני כורע על הברכיים ואני קורא, אני קורא אליך
חברים ובני משפחה, אל תדעו מי אתם, אתם אבודים ואין לכם מה לפנות אליו
אין שם עם מי לדבר, היחיד שיעזור לך, הוא זה שהכניס אותך לכאן
כשכל האנשים מדברים עליך, כאילו אתה לא נורמלי
קדימה ותצעק על כל הדברים שאתה מנסה להאמין בהם
רד על ברכיך וקרא לו
אֱלִיכָה הַשָּׁם עִקָּרָא, אֲנִי פוֹנִית אֵלֶיךָ
אתה רוצה לדעת איך העולם עובד, שאל את מי שיצר אותו
אתה רוצה לאהוב את החיים שאתה חי, למצוא את מי שנתן לך אותם
כנפי נשרים
אני זועק בבדידות, אני יכול להרגיש את שתיקתך בתמורה
אני יודע שאתה שומע אותי, אבל אני עדיין לא מוצא את המילים
את הכאב בפנים שיצרתי, לא מגיע לי לשאול - אז אני מתחנן...
הצילו אותי, בזמן שאני עדיין ער
הרם אותנו, לפני שניתקנו קשר
ועשה אשם אל כנפי נשרים
ואבי אסכם עילאי
אני חי כדי להרגיש אותך, אבל הרדמתי את העור שלי למגע שלך
החומה שעומדת בינינו; אני לוקח על עצמי את האשמה
אבל עכשיו אני מנסה להרוס את זה -
האם תראה לי איך
אם אני תקוע, רץ במעגלים
אם אני נופל, תן לי לאחוז בכנפיך
צופה מקרוב
כולנו, התבדינו, לגבי מי שאנחנו
כולנו, חיפשנו, בכיוון הלא נכון
המוח נכבה כשהיא שוקעת בצבעים
של המסך שבו הפוקוס הוא על כולם מלבדך
וזו התאבדות, במשך שעות בכל פעם
המספרים שאתה משנן, מי מנצח או מה עדיף
הם רק הסחות דעת כדי לוודא שלעולם לא
סיים בשביל מה שאתה כאן
הבתים המפוארים והמכוניות היפות, הם יכולים להערים עליך
אלא אם כן יבנו את הגשר, ובצד השני
המשקל היחיד שאנו נושאים הוא מה שמעבר לעצמנו
האם אתה צופה מקרוב, האם אתה שולל בגלל הסיבה שאתה נושם
האם אתה יכול לשמוע את הנשמה שלך צועקת, כשאתה מרעיל אותה בדיוני
אתה אומר "דבר אלי"
אבל כשהתשובות מגיעות, אתה לא באמת רוצה לשמוע
הרעם שואג והציפורים שרות, לא אתה לא מקשיב
למשוך את תשומת הלב שלך לוקח הוריקן
ואז אתה אומר "הראה את עצמך" (מנסה להאמין)
אבל צירוף מקרים, הוא כל מה שאתה קולט
ואם אתה רוצה לראות, פשוט תסתכל מאחורי הקלעים
האם אתה צופה מקרוב, האם אתה שולל בגלל הסיבה שאתה נושם
האם אתה יכול לשמוע את הנשמה שלך צורחת, כשאתה מרעיל אותה בפיקציה
פקח את עיניך, תראה שאנחנו כאן רק כדי לשרת
אשליות ורעלות, זה רק אלוקים
איך אתה רוצה שיראו אותך
התשוקות האנוכיות האלה, רק משאירות אותך ריק
שותה את זמנך עד שתעמוד לפני השופט
איך אתה רוצה שיראו אותך
השארת תגובה
This site is protected by hCaptcha and the hCaptcha Privacy Policy and Terms of Service apply.