סקירת היסלאבוס על משה לאופר עם חב"ד 3

משה לאופר הוציא כעת את אלבומו השלישי של ניגונים חב"ד בשיתוף עם לויק טובול, והרביעי בסך הכל (בנוסף להיותו המעבד לשני אלבומי חב"ד הראשונים של אברהם פריד). היה לי העונג לסקור את 2 האחרים, אז הנה מספר 3, הצ'אזקה! כמו שיטת הפעולה שלו, האלבומים מסתמכים במידה רבה על קטע מיתרים עם סולואים נקודתיים לנשיפה, קנה וגיטרות. איכות הצליל גבוהה; בחירת השירה טובה. אלי מרקוס, במיוחד, זורח, מצטרף למשפחת הכוכבים המוכשרת שלו. צליל המקהלה בסך הכל מצוין. והכי חשוב, מבחר הניגונים גדול - שילוב של לא ידוע וכמעט ידוע, עם כמה להיטים מוכרים גם כן. האלבום הזה הופך במהירות לאהוב עליי בסדרה, בגלל האיזון שלו בכל האמור לעיל. עכשיו, בואו נעבור על החלקים אחד אחד.

ניגון חסידי מהר"ש: **** מקצב שמחה נוח נותן את הטון לניגון זה, מתקופת ר' שמואל מליובאוויטש (נפטר בשנת תקכ"ו). אלי מרקוס שר בנוחות ובטבעיות, והתזמור הוא התאמה מושלמת ללחן - נותן לה הקפצה מספקת מבלי להכריע את השמחה האישית המולדת שהיא מספקת.

קורתי בריס: *** כאחד מניגוני יום ההולדת, הלחן הזה הולחן לכבוד יום הולדתו ה-88 של הרבי בשנת 1990. הוא אחד הפחות מוכרים מאותו קבוצה, ולכן נהדר לראות אותו נכלל כאן. יוני שלמה, סולן צרפתי שיש לו אלבום משלו של חב"ד ניגונים בשם "שמיל", קצת מטושטש מדי פעם בקטע השלישי, אבל הוא לא הורס בשום אופן. בעיבודים, הוק נהדר יוצר גשר נהדר, אבל הסקסון שאחריו ב-3:24 הוא קצת שטוח, במיוחד כשהשיר בדיוק אז מתגבר. חוץ מכל החפירות הזו, זו הפקה טובה של הניגון הלא ידוע הזה.

Becho Botchu: *** את האינטרו העדין לשיר היפה הזה כתב לאופר כולו (Essen Est Zich מהופ קוזאק, ימין ה' ממוזיקה של חסידי ליובאוויטש וכו'). מנדי ג'רופי לוקח את ההובלה כאן, ועושה את זה באדישות, ומבטא כל קפיצה בתחושה. אני אוהב את הזמזום מעל המנדולינה ב-2:44; לא כל כך החצוצרה שקדמה לו או הקלרינט אחריו; הראשון מבטא את הרגשות בצורה יפה, בעוד שהאחרון יוצא לשטח זר במקצת.

Nigun Rikud: *** ניגון נהדר, אבל סולני הילדים כאן היו יכולים לעבור עוד כמה מפגשים, מכיוון שהם נתקלים במקצת חלשים ולא מתורגלים. אם הם היו מחפשים סאונד טבעי יותר, אולי הם פגעו בזה, אבל הייתי עובד קצת יותר על הילדים, כי יש להם קולות טובים. בסביבות השעה 3:00, הניגון עולה מדרגה. אני אעז לומר שעד עכשיו אתה תזמזם יחד עם יוני.

הניגון של ר' חוניה מראזוב: ***** ניגון מהמם שכתב החסיד הנכבד ומזכירו של הרבי מליובאוויטש הקודם זוכה לביטוי נפלא על ידי שלומי חוהן. לגבי העיבודים, הגיטרה החשמלית הלא רצינית לא הייתה שייכת לשם; אני חושב שזה היה צריך להיות מוחלף על ידי מנדולינה מהורהרת יותר נפלטת בשימוש Becho Botchu או הגיטרה האקוסטית שמופיעה מאוחר יותר (3:50). כובע כזה הוא העניין של דאוונינג.

חקל מדלי : ***** שני מנגינות נהדרות התואמות את הנושא והרוח של שנת החחל, השנה שלאחר שמיטה. הרבי קבע כינוסים המוניים ברוח החקל לאורך השנה כולה, והניגונים הללו הולחנו/הותאמו לשיר באותן הזדמנויות. כתוצאה מכך שזה קורה רק כל 7 שנים, המנגינות אינן מוכרות, אז זה נהדר לייצר אותן לצריכה המונית.
חחל: מקהלת הילדים מתאימה לנושא בצורה מושלמת, והעיבודים הווקאליים מעורבבים יפה.
חיני הביוסים: ניגון שמחה מבוגר הותאם במילים אלו, וכאן פעימת הורה מזיזה דברים. השירה כאן מושלמת למנגינה, כל אחד תואם את המקומות שלו בצורה מושלמת. הקצב מואץ לקצב השמחה לקראת הסוף בצורה נהדרת.

לצ'ו דודי: ***** הביאו אותי לכאן – לא רק שלא הכרתי את הניגון הזה, לאוזני, הוא אפילו לא נשמע כמו ניגון ליובאוויטש; אלא, יותר משהו משושלות בובר או בלזר. ולמעשה, בעיון בהערות האנייה, אכן מדובר בניגון לומז'ר שהובא לליובאוויטש מאוחר יותר. לוואלס יש עיבוד סימפוני רחב ומלא המופק בצורה מופתית, וצדיק גרינוולד עושה איתו עבודה מרגשת בשירה.

ניגון שמחה: **** ניגון ידוע, לבדי באמת, שכנראה יוביל אותך לריקוד; ושוב, שלוימה כהן מפגין את התחושה והאנרגיה ללא תקלות. מנקודת המבט שלו מאחורי כהן, לאופר תקף על הוק יפה. סוף נהדר.

ניגון שבת ויום טוב: ** האחיזה האחת שלי: הלחן השחוק (אך המהמם) הזה זכה לעשרות הפקות - איזה צורך היה עוד אחד? (באוסף שלי, יש לי אותו בהפקת מונה רוזנבלום, MBD, JEP, אנדי סטטמן, דרייב אקוסטיק גרופ, משה קרביצקי והלב וחמעיין.) כמו תמיד, אלי מרכוס עושה עבודה מצוינת, אבל עם עוד מאות מנגינות שיכולות להיות משותף... (ובאניה זה נקרא ניגון גאגים... נו טוב...)

י"א ניסן מדלי: ***** עוד אוסף שירים מהשורה הראשונה, מקבץ מהשורה הראשונה של שילובים שהולחנו או מותאמים ליום הולדתו של הרבי (שהוא, כמובן, י"א בניסן).

יפרח: אחד האהובים עליי בכל הזמנים, ששר קהילות רבות בתקופת "לכה דודי". הסולנים לוקחים את זה עד הסוף, כשהעבודה של לאופר מהווה בסיס מצוין לאנרגיה של הניגון המטלטל. (למרות שהביצוע האהוב עליי בכל הזמנים של המנגינה הזו חייב להיות ב-Let's Dance with the Piamentas.)

רוה ישראל: ניגון מבוגר יותר וחובט אגרוף הותאם למילים האלה, למרות שהמילים קצת נמתחות.
Yeilchu 1 : עוד רחש אנרגטי של ניגון, שרק הלוואי שהיה לו יותר זמן לבזבז עליו. זה טוב מכדי להראות קצת, במיוחד בהתחשב בעבודה המצוינת על השירה.
אודצ'ה: החלק בחזרה ל-hora-beat עבור סדרן זה. מקהלת הילדים לא ממש תואמת את האנרגיה שמוציאים הסולנים.
יילכו ב': אולי תזהו את זה בתור הלחן שברי ובר הפך ללהיט סוחף: חב"דסקר ניגון, או כפי שהיה ידוע בגרסה האיטית יותר, ניגון תלמידי הצמח צדק. ולקראת הסוף, הצוות שומט במהירות את המילים המסורבלות משהו.

שובו: ***** אני לא יודע אם לאופר או טובול קראו את הביקורת האחרונה שלי, אבל אולי התחושה לא הייתה רק שלי. כתבתי שההפקה המופתית הזו של הניגון הפנטסטי הזה זקוקה לשירה. ואכן, הנה זה! כל מה שצריך לומר הוא, חוץ מזה שג'רופי ושלמה עשו עבודות מבריקות והוציאו את העומס שהיה צריך, תודה!

מסביב עוד חלון ראווה מעולה של ליובאוויטש ניגונים. למשה לאופר יש את המערכת שלו שעובדת טוב בשבילו, ומדי פעם הוא מסתמך על זה יותר מדי בניגוד לתת לניגון לשחק בעצמו. זו בעיה נפוצה בתקליטורי ניגונים, מכיוון שהניגונים לא נוצרו לצריכה צרכנית; אלא, הם כלי רוחני. עם זאת, הוא עשה עבודה מדהימה בהחדרת ניגונים ל-velt-at-large, וליוויק טובול ממשיך להוציא את המיטב שלו. אבל הייתי רוצה לדעת מה קרה עם מנחם לוי, כי חשבתי שהוא עשה עבודה מצוינת כסולן בכרך. 1. חבל שלא הצליחו להחזיר אותו. כמו תמיד, ישר כוח - מתישהו בקרוב נשיר את המנגינות הללו בבית המקדש ג'.