הביקורת של היסלאבוס על קול הדרך של שפירא

חדש נוסף צץ אל הסצנה המוזיקלית היהודית, אבל הסאונד שלו הוא לא מאמץ טירונים. מרדכי שפירו וצוות ההפקה הפנטסטי שלו העבירו בצורה מופתית את אחד מאלבומי הפופ המהנים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. המספרים המהירים שלו הם ייחודיים ומניחים אותו בצד, למרות שהוא מספק טוב מאוד גם על החלקים האיטיים. הוא כישרון גדול, ואנחנו מצפים לעוד!

קול הדרך: (*****) חלק, ברור וראוי לפיצוץ. שפירו מנצל את הכישרונות שלו עד הסוף, עם פגם לא קטן. ברידג' ב-3:22 מראה גמישות נהדרת וטבעית. אני אוהב את המילים הרעננות בסוף השיר. והאוטרו שלו קלאסה.

שר מצווה: (*****) קצב פנטסטי בפופ-רוקר הזה. שוב, כמה עיבודים נהדרים עם הרמוניה מאומצת ב-2:20 בערך, המובילים לגשר מורחב, עם יותר יצירתיות ווקאלית.

כי מלאכוב: (***) קרונאי קלאסי ששפירא חוגר באדישות. חלק כמשי. הסידורים מתאימים לו ולהיפך כמו הכפפה הפתגמית. ו-perfecto outro.

צ'יזקו: (****) למרות שלשיר על מותו של משה בקצב הריקוד הזה זה מוזר, הפזמון הוא בעצם מה שהשיר הזה עוסק. עוד מספר חם שדורש הורדת החלונות והגברת עוצמת הקול. זה עוד נקודה להחמיא להפקה השלמה - אפקטי אלקטרו משמשים להשפעה רבה, והשיר לא הולך לאיבוד ברעש.

שיר המעולס: (***) לחן מאוד מזמר של ברוך לוין, אבל הוא מתרחק קצת אל הטיפוסי, וזה הופך אותו לאחד השירים החלשים באלבום המאוד חזק הזה. סולנית הילדים טובה, גם אם מעט אפית, אבל מוסיפה מעט לנדנוד הזה לאור הנרות; עם זאת, המקהלה בשעה 4:00 תורמת מימד רענן. ייתכן שניתן היה להשתמש בקולות האלה להשפעה טובה יותר ויותר אקשן מוקדם יותר במנגינה.

Ivdu: (***) לזרז את העניינים שוב, עם המנגינה המפגרת והקליטת הזו. היזהרו משירת הג'אז! לא הרבה בשביל עומק רוחני, זה, אבל הכל עניין של כיף, ומצליח מהזווית הזו.

היום: (***) משקף בסגנון ובביצוע של שיר המאולוס (אם כי זה בא באדיבות יצי וולדנר), עוד המנון פופ איטי. נוח עם גיבוי מקהלה חזק. מילים יפות וביצוע אפילו יותר יפה.

מי כהשם: (***) מנגינה פשוטה; סידור ריקוד קצת פחות פשוט. זה היה צריך את המקהלה כדי להעלות את זה מקום, אבל כמו שאר האלבום, זה קליט ועובד בסדר גמור.

לו אלכה: (****) יורדים אחורה מרחבת הריקודים, הנה שיר מקסים עם הופעת אורח מקסימה של רון ויינרייך, שבעצמה שווה את מחיר הכניסה. זו יצירה של שפירא משלו, ומראה כישרון ראוי להתפתחות. אברהם זמיסט עושה פלאים עם העיבודים (בדוק את כלי ההקשה); עם זאת, הגשר ב-3:40 לא ממש שייך לשם.

Umeloch: (****) לסיים את התקליט הנפלא הזה הוא עוד רוקר אחד, הכולל ריוורב כבד. אוהב את זה! את היצירה הזו הלחין עמית הזמר החדש והמוכשר, ברוך שלום בלסופסקי, שנראה כאילו הוא בכל סצינת המוזיקה בימינו. אין מה להגיד חוץ מזה שאני אקח את זה, מהקרס ועד השורות והזמר.

תראה, שפירו יודע מה הוא עושה עם הקול שלו. הוא באמת מבין. וערימת הלהיטים הולכת לגדול. האלבום הזה הוא תענוג אמיתי לאוזן המודרנית; פינוק אמיתי לאוהד JM שמחפש משהו חדש.