Chasoif: שיר לכבוד השלושים מומבאי.

כל אחד עוזר איך שהוא יכול. מכיוון שאני עובד עם הרבה אנשים מוכשרים בתעשיית המוזיקה היהודית, רציתי לעשות משהו מוזיקלי שיבטא את רגשותינו על שלושי הקדושים הקרובים שנרצחו בבית חב"ד במומבאי, הודו.

השיר החדש הזה, Chasoif, הוא הורדה בחינם, זמין לכל מי שרוצה בו על ידי התמיכה הנדיבה של משפחת וולמרק מלוס אנג'לס, קליפורניה. חסות נוספת ניתנת על ידי Sameach ואדרת מיוזיק. הוא הולחן על ידי איצי ספינר והפיק אבי ניומרק. שרים ברצועה זו ישראל ורדיגר, איצי ספינר ובני פרידמן.

כל האנשים שמעורבים ביצירת השיר מגיעים מרקעים שונים. אחד משמות הקוד שבהם השתמשתי בזמן שדיברתי על המסלול הזה היה "פרויקט אחדוס". הזמרים הם לא רק מקהילות שונות אלא לייבלים שונים ושושלות מוסיקה-משפחתיות שונות (בני וסרולי הם האחיינים של אברהם פריד ומרדכי בן דוד, בהתאמה.) רציתי להפגיש אנשים שונים לשיר בשיר הזה כי זה הוא דרך האחדות שכולנו הצגנו בימים שלאחר הטרגדיה של מומבאי שהמשיח יבוא. דרך האהבה שאנו מציגים זה כלפי זה סוף סוף נהיה זוכה כדי להביא את הגולוס המר הזה לסופו המיוחל.

המילים הן של מעוז צור, שם אנו מפצירים בהשם להביא סוף סוף סוף לסבל האינסופי לכאורה שפקד אותנו.

לשליח אין הצהרת ייעוד ספציפית, או סט פרמטרים למי הם עוזרים ומתי הם עוזרים. אין להם כפתורי כיבוי. גם כשהאירוע הסתיים, והאנשים עזבו כל מסיבת חג שהתקיימה באותו לילה, הם לא הופכים לאנשים "רגילים". זה מה שכל כך ייחודי בשליח, הוא עומד כמנהיג לכולנו, לא משנה רמת הפרומקייט שלנו.

מאז שהייתי צעיר מאוד תמיד היה לי מקום מיוחד בלבי עבור השלוחים. כשהייתי בן 14 היה לי את הניסיון הראשון שלי בעבודה עבור שליח. הלכתי עם קבוצת בוכורים מבוגרים לשליח ליום טוב ועזרתי במניין הנוער. מאוחר יותר, כשהייתי בערך בן 17, נסעתי עם עוד כמה בוחורים לבית חב"ד של הרב דוד ברין בקניון קליפורניה קלאב בדרום פלורידה. הרב ברין ( קישור ) היה דגם נוצץ של מה צריך להיות שליח של הרבי. באופן טרגי למדי הוא נפטר צעיר מדי, אבל טוב לבו ואהבתו נתנו השראה לרבים אחרים להשתלט במקומו ולהמשיך בעבודתו.

לאחר שסיימתי עם הישיבה עבדתי שנים רבות עם בתי חב"ד, כולל 4 שנים בצפון וירג'יניה. עבדתי באזור שבו הייתה קבוצה קטנה אך אוהבת וחמה של שלוחים במרחק של שעה נסיעה אחד מהשני. למדתי כל כך הרבה על לא רק להיות שליח, אלא על להיות חסיד, מנטש ובן אדם מאותן שנים. מה שאולי השלוחים האלה לא ידעו זה שהשפיעה עלי, ליובאוויטש בוקר פרום, השפעה שתעזור לעצב את הבסיס שלי לשנים הבאות.

בגלל הקשר ההדוק שלי עם שלוחים, כששמעתי שבית חב"ד במומבאי נמצא במצור, הרגשתי קשר אישי כל כך חזק למצב. אף פעם לא הייתי בבית חב"ד של גבי, אבל הייתי בהרבה אחרים בדיוק כמוהו. מבחינה זו הם אותו דבר. הדלת תמיד פתוחה, האוכל תמיד זורם, החום תמיד חזק, והחיוכים תמיד זוהרים. הם שם בשבילך. הם שם בשבילי. כשראיתי שהחביבות והחמימות מופרים פגעו בי עמוק בלב.

ככל שהמצור נמשך התחלתי להרגיש שאני מכיר את גבריאל. לא הצלחתי למקם את זה, אבל החיוך על פניו בכל תמונה שהבהב באתרי האינטרנט הרבים ובתוכניות החדשות בטלוויזיה היה חזק. הכרתי את החיוך הזה. פשוט יכולתי להרגיש את זה. כשקיבלנו את הבשורה הנוראה שכל הקדושים בבית חב"ד נרצחו, פתאום נזכרתי מאיפה אני מכיר אותו.

גבריאל היה מנהל למידה בקייטנת לילה בשנה שבה הייתי גם יועץ. לא הכרתי אותו טוב, אבל ברגע שהצבתי את המקום ממנו הכרתי אותו, כל הזכרונות ממנו צפו מיד בחזרה. יותר מכל, החיוך הזה. הייתה לו כל כך אהבה ללמד ולערב אנשים. זו אולי אחת הסיבות שקיבלתי השראה "לעשות" משהו. גבריאל היה מתרוצץ במחנה בשעות מוקדמות מאוד בבוקר כדי לגרום לילדים ללמוד. התמודדות עם חניכים עצבניים בשעות הקטנות של הבוקר היא לא משימה קלה, אבל לגבריאל היה תמיד החיוך הבהיר והרחב. הוא התרגש מזה. יכולת לראות שלימוד ו"עשייה" של משהו פשוט מכניסים אותו למקום מיוחד.

זו הסיבה שאני מקדיש את השיר הזה לתשוקה שלו ולחום שלו וכמובן לחיוך שלו. לכולנו צריך לחשוב ששום דבר לא קשה מדי ועלינו לעשות הכל בתשוקה ועם חיוך על הפנים.

ההקרבה והמסירות של גבריאל במיקום מסוכן ומרוחק כל כך יעוררו מספר לא ידוע של אנשים להבין שלא משנה כמה רחוק אתה נמצא, אתה תמיד יכול להיות כוח לטוב.

רצוננו שבזמן האזנה לשיר הזה תתרום למערך הצדקה לבנייה מחדש של בית חב"ד במומבאי, תעזור בהוצאות הילדים היתומים כעת של הולצברג ומשפחותיהם של שאר הקדושים שנרצחו בבית חב"ד.

תרמו לקרן לשיקום בית חב"ד או לקרן הולצברג לילדים

תרמו למשפחתו של בנציון קרומן

תרמו למשפחתו של רבי לייביש טייטלבוים

תודה מיוחדת לכל מי שעוסק במסלול זה. כשהתקשרתי, ענית והיית להוט ונרגש לקפוץ לסיפון. 

למר צבי וולמרק, תודה על החסות למסלול. חלקנו חזון והגשמנו אותו. שה' יברך אותך בהמשך הצלחה בכל הטוב שאתה עושה.

תודה לכם איזי טאובנפלד, מחברת Sameach Music ( JewishJukebox.com ) ומנדי ורדיגר מ- Aderet Music ( Mostlymusic.com ) על חסות נוספת. אתה ברכה למוזיקה היהודית. תודה על איחוד כוחות לכבוד הגיבורים הללו. 

אני רוצה להודות גם לאבי ניומרק, איצי ספינר, בני פרידמן, ישראל ורדיגר, איאן פרייטור, אלי לישינקסי, סי לנצבום ו-TeM Productions. ההתלהבות שלך בקפיצה על הסיפון הייתה ממריצה, מעוררת השראה ומוערכת מאוד.

זה משהו שאני מאוד גאה בו, ואני מקווה שהרוח הזו של אחדות תמשיך ותתפשט, לא רק דרך קהילת המוזיקה היהודית, אלא בכל הקהילה היהודית ובעולם כולו. נדע רק משמחה, ונזכה לביאת המשיח עכשיו, כשנרקוד באמת לבשורות משמחות.

מאחלת לכם חג חנוכה פרייליכי וליכטיג