הערת סיום: שיבת בני הרבנים

בשנת 1991 פנו אליי על ידי שורשים, ארגון המעניק חינוך יהודי לילדים רוסים החיים באמריקה. האם נוכל לארגן מפגש בני רבנים?

יום רביעי, 8 בנובמבר, 2017

הסיפור מאחורי השיר

פינקי ובר רק חיכתה לשוואקי עם "ראקהיים" 

"ראקהיים", אחד השירים הבלתי נשכחים שהוציא יעקב שוואקי באלבום הבכורה שלו "שומתי" ב-2001, הולחן על ידי פינקי ובר הפורה והרב-תכליתית. הזמר והמלחין נפגשו לראשונה בחתונה בברוקלין שבה חבש פינקי את הכובע השני שלו: הוא גם באצ'אן פופולרי. 

"באתי להיות בדצ'ן בתנ"ץ המצווה, אבל הגעתי מוקדם", נזכר ובר. "הם הודיעו שבכור בשם יעקב שוואקי יבוא לשיר, ואני צפיתי איך יעקב לקח את המיקרופון ושר את הקלאסיקה של MBD 'רחיים בצדקה'. וואו, הוא באמת יודע לשיר, חשבתי, וניגשתי אחר כך ושאלתי אם אני יכול להלחין לו שיר. הוא ענה שהוא יחכה עד שיתחתן". 

כשנה לאחר מכן קיבלה פינקי טלפון מהמפיק יוכי בריסקמן. "הוא אמר שיש לו זמר חדש, אבל הוא לא באמת רצה להגיד את השם שלו, כי זה עדיין תחת עוטף. ניחשתי - 'יעקב שוואקי?' הוא היה מופתע. 'איך אתה יודע?' מה שלא אמרתי לו זה שאני רק מחכה ליום. 'ראקהיים' היה השיר הראשון שהלחנתי לו, ואחרי זה היו עוד הרבה".

טיפת מיקרופון

"אנא שמע" של אורי דוידי מחברת נשים למקור הברכה שלהן 

לא משנה היכן היא נמצאת, אף אישה יהודייה לא עומדת לבדה כשהיא מדליקה את נרות השבת - המצווה מחברת אותה לאורך אלפי שנים כשהיא מבקשת את בקשותיה בזכות שרה, רבקה, רחל ולאה. ההזדמנות השבועית הנהדרת הזו לתפילת אישה לא פסחה על הזמר אורי דוידי, הפעם הראשונה בה הכין את שליכט שבת לאשתו לאחר חתונתם לפני חמש שנים 

המילים "אנא שמע תכניות בבית החזות שרה רבקה רחל ולאה" בתפילת הנשים קוראת לאחר שליכטבנטשן קפץ לעברו, והוא פשוט ידע שהוא צריך להלחין שיר. אבל למרות שאחרים אהבו את זה, המנגינה המקורית לא הצליחה לספק אותו. 

"במשך ארבע שנים שמרתי אותו על השריפה האחורית. ידעתי שהמילים החזקות האלה יעשו שיר נהדר, אבל המנגינה שהייתה לי פשוט לא הייתה הנכונה", משחזר דוידי. "ואז, בחג השבוע האחרון בדרך הביתה מבית הכנסת, ניסיתי שוב. בשש הדקות האלה הגעתי לניגון חדש, שהתאים הרבה יותר ל'אנה שמע'. ידעתי שזו תהיה תוספת נהדרת לאלבום שעבדתי עליו, וגם ברוך השם המפיק אהב את זה". 

"אנא שמע" העדין ומעורר הנפש הוא השיר היחיד שדוידי הלחין באלבום הבכורה שלו "הלוי"; שירים נוספים הם של מלחינים כמו מוטי אילוביץ, איצי וולדנר ואלי שוואב. "אני בהחלט זמר, לא מלחין", הוא אומר. 

עוֹמֵד! אובציה - שיבת בני הרבנים

המפיק הוותיק דויד נחמן גולדינג מארח טיול במסלול זיכרון מוזיקלי 

הייתי מעורב בהרבה קונצרטים במהלך השנים, אבל אחד בולט במיוחד. זה היה מפגש של נוסטלגיה וכישרון - אחד מאותם אירועים שכולם רוצים להיות חלק מהם. 

כשגדל, "בני הרבנים" היה שם מוכר. הם התפרסמו לא רק בזכות השירים והאלבומים הגדולים שלהם, אלא גם בזכות הקונצרטים שלהם - זכורה במיוחד ההופעה שלהם בסנטרל פארק בניו יורק לפסטיבל הצדעה לישראל, כמה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. למעלה מ-50,000 איש נכחו לשמוע את הקבוצה, המורכבת מ"בני הרבנים" הרב ברוך (בורי) צ'יט, הרב לייבל שרףמן, איצי וינברגר ומיכאל ז'וטלין ז"ל. 

יום אחד בשנת 1991 פנה אליי על ידי שורשים, ארגון המספק חינוך יהודי לילדים רוסים החיים באמריקה. האם נוכל לארגן מפגש בני רבנים? ובכן, זו הייתה דילמה. ארבעת חברי "הבנים של הרבנים" חיו בשני קצוות העולם, כל אחד מהם ניהל חיים עמוסים מאוד, ושנותיהם המוזיקליות המקצועיות היו די מאחוריהם. איך יכולתי לשכנע אותם להתאחד, אחרי שלא הופיעו כקבוצה במשך שני עשורים? (ברוך חייט הקים מאוחר יותר את קול סלוניקי ולייב שרפמן, יחד עם אבי רוטנברג, הקים את דווייקוס, אבל בניו של הרב - עם הקלאסי "רבוס מחשבות", "טוב להודוס" ו"מי האיש" - היה ארוך. זיכרון לפני.) זה לא הולך להיות הישג פשוט - אז התקשרתי לכל אחד בנפרד, כל אחד הסכים להצטרף אם כולם יופיעו ביחד. ברוך השם, היינו בדרך! 

הקונצרט נמכר ב-Carnegie Hall תוך שבועיים בלבד; אבל בינתיים בורי (הרב צ'ייט) ביקש ממני טובה אחת - האם אוכל למצוא לו נגן גיטרה אקוסטית מדהים, שבמקרה גם מנגן בנג'ו ודוברו, גיטרת פלדה חשמלית שאתה מנגן על ברכיך, הכלי ששימש בהקדמה המפורסמת לשיר שלהם "הורכמן"? הבנים של הרבנים תמיד ניגנו עם ארבע גיטרות ובס: בהרכב המקורי, בורי ומיכאל ניגנו כל אחד בגיטרה אקוסטית ולייב שרפמן ואיצי וינברגר עשו שירה, ואז היה להם גיבוי נוסף לגיטרה פלדה ובס. אז עכשיו הייתי צריך עוד שתי גיטרות. התקשרתי לידידי הטוב סטיב ביל, נגן גיטרה מדהים, ושאלתי אותו אם הוא פנוי להופיע בהופעה. הוא אמר "בטוח!" ואז שאלתי אותו אם הוא מכיר גיטריסט מעולה שגם ניגן בדובר. הוא אמר לי שיש בחור, אריק ויסברג, שהיה המלך של כל הכלים האלה, אבל הוא גר ליד אלבני וגבה $10,000 להופעה - שהם $9,600 מעל התקציב שלי. אבל אתה אף פעם לא יודע… 

"היי, מר וייסברג, שמי דינג ואני חבר של סטיב ביל, ואני מפיק קונצרט בקרנגי הול בחודש הבא. אמרו לי שאתה המלך - האם תהיה פנוי?" 

"איך קוראים לקבוצה המופיעה?" אמרתי לו שזה הבנים של הרבנים. הוא שאל אם הם באמת בנים של רבנים. אמרתי, "כל אחד מהם. לא רק זה, אלא שניים מהם רבנים בעצמם". 

"טוב, אני באמת יכול להשתמש בקצת יהדות מתחת לחגורה שלי, אז ספרו אותי," הוא ענה. הוא שאל אם הכסף הולך לצדקה ואני עניתי שכן. 

"במקרה כזה, דינג, פשוט תשלם לי את הוצאות הנסיעה שלי." 

וכך, סוף סוף המפגש המחודש קרה. הרגשות העזים והציפייה בקהל היו מוחשים. במקום הצרחות הרגילות שמתרחשות בדרך כלל לפני פתיחת הקונצרט, באותו לילה, ממש אפשר היה לשמוע את הסיכה הפתגם נופלת. 

הקבוצה שרה, סיפרה סיפורים, סיפרה בדיחות ונקשרה לקהל. מייקל עשה את ההרמוניות המדהימות שלו ואת הנגינה בגיטרה. ריב לייבל ריתק את כולם עם הקול המתוק והטמבורין שלו, קולות הבריטון העשירים של איצי וחוש ההומור שלו גרמו להם להתחנן לעוד. והיצירות של רבי ברוך, יחד עם הגיטרה, המפוחית ​​והכישרון שלו לדבר ישר אל הלב, הפכו את הלילה הזה ללילה שאני, למשל, לעולם לא אשכח. 

כשיצאתי לרחוב שעה לאחר ההופעה, היו למעלה ממאתיים אנשים שעמדו מתחת למרקיז של קרנגי הול ושרו את הקלאסיקות הישנות של בני הרבנים. יש דברים שמשתפרים עם הגיל. (הוצג במקור במשפחה, גיליון 684)