מיכאל שניצלר מגלה מימינו מיכאל אחר 

זה היה כמה ימים אחרי סוכות בשנה שעברה, ושחקן החסונה האהוב מיכל שניצלר התכוונן לשלל החתונות שאחרי יום טוב. חוץ מזה שהוא לא הרגיש טוב, והאנרגיה וההתלהבות הרגילים שלו פשוט לא היו שם. "לא הרגשתי טוב בחודשים האחרונים, ואז, במהלך יום טוב, הדברים התחילו להידרדר מהר: לא יכולתי ללכת כמו שצריך, לא יכולתי לדבר ולא יכולתי לאכול. באותו יום הובהלתי לבית החולים, והסריקות גילו שלעורק אחד יש רק 30 אחוז זרימת דם, בעוד כל השאר היו חסומים. לדברי הרופא, הסיכוי שלי לשרוד היה רק ​​30 אחוז - כמעט הייתי בעולם האמת. כופפתי את ילדיי ואז נכנסתי לניתוח מעקפים מרובע. אבל נכנסתי לחדר המיון עם חיוך. אמרתי ל'ריבונו של עולם', 'מעולם לא חיפשתי עוד ידיעה ביודעין. אם אתה רוצה שאמשיך להיות מסמי"ח כלל ישראל, אנא שלח לי החלמה מלאה". 

"ברוך השם, הוא נתן את זה. אז, הייתי צריך לעשות את החלק שלי. ברגע שהצלחתי, הלכתי לבקר ולהיות מכז'ק ולשיר לידן אחר בבית החולים - ועבדתי על אלבום נוסף שייצא השבוע". 

שיר הכותרת, "מימיני מיכאל (המלאך מיכאל לימיני)", הולחן ונכתב על ידי בדצ'ן וכותב התמלילים מוטי אילוביץ, בפרפרזה על דברי הרופא לשניצלר לאחר הניתוח המוצלח: "עשיתי את הניתוח, אבל מלאך עזר. לִי."

צילום: אמיר לוי

כלי העתיד של היום השמיני

אתה מאזין ל-8th Day, ויש צליל אינסטרומנטלי שאתה פשוט לא יכול לזהות. אבל אל דאגה, אתה לא היחיד - גם בנצי מרקוס עצמו לא יכול להגיד לך איך קוראים לזה. 

"באלבום האחרון שלנו, Slow Down, הגענו לשיר באולפן במקום", מספר בנצי. "קראנו לזה "A Better Me". זה היה אחד מאותם רגעי ההשגחה הקסומים שבהם הכל פשוט לחץ. היינו צריכים צליל רענן עבור האינטרו של השיר, והמפיק, ברוס ויטקין, הצביע על כלי מיתר מוזר למראה על הקיר. ניסיתי את זה, והרי, זה עבד בצורה מושלמת! אני אפילו לא זוכר איך קוראים לזה."

מכתבו היקר של ישראל ורדיגר

אתה לא צריך להיות מוזיקלי כדי שלמוזיקה יהיה מקום מיוחד בלב שלך. אפילו חירש הטון יקשר אירוע לשיר שהתנגן באותה תקופה. יש את האלבום שהתנגן באוטו בנסיעה הגשומה הביתה מהחתונה של שמעון, והשיר שכולם רקדו לו בבר המצווה של חיים בסופת השלגים. לפעמים מוזיקה נהיית מזוהה עם טרגדיה, או משמשת שביב של תקווה למי שנקלע לתקופות קשות. הזמר ישראל ורדיגר אומר שהוא מדבר גם בשם זמרים אחרים כשהוא מציין כמה הוא מעריך אנשים שחולקים את המשמעות של המוזיקה עבורם. 

"דוגמה מסוימת אחת בולטת במוחי. פעם קיבלתי מכתב מאמא של ילד חולה מאוד, שכתבה שהיא נוהגת להאזין לשיר שלי 'זארה חיה וקיאמה' בזמן נסיעה הלוך ושוב לבית החולים וממנו, ומתקדמת להביא ילדים בריאים. זה נתן לה צ'יזוק ותקווה עצומים. כמובן ששמרתי את המכתב.

איתן כץ

"להיות ביחד מוריד את כל הגבולות" 

בשנה שעברה הוזמנתי לבית הכנסת של החוק הקדוש במנצ'סטר בריטניה לפרויקט שבת, עם קונצרט ראשון בערב בלונדון בעקבותיו. מעולם לא שרתי באנגליה לפני כן - למעשה, כף רגלי מעולם לא דרכה שם, והייתי עצבני לגבי איך הקהל ישתתף. באירוע היו 1,500 איש באותו בית כנסת מערות לקבלת שבת. כשהתחלנו את "lechu neranenah", נראה היה שהמקום מואר, האווירה ניצתה. בית הכנסת כולו רקד בסערה - אין כאן מילואים בריטים. הרגשתי תחושה כזו של חיבור. ראיתי איך התרפסות ביחד מורידה את כל הגבולות. הייתה לנו חווית שבת מרגשת להפליא, והקונצרט של הבדלה הרגיש כמו הפרידות החמות ביותר.

פשוט צפת

"אין כמו רוח סעודת שבת במגרש כדורגל" 

הם הלהקה שנפגשה בבית הכנסת בשבת. באותה תקופה יוני ליפשוץ היה סוחר יומי, אליהו רייטר היה חלק מהבעלים של מפעל הנרות של צפס, ויונתן זרום ניגן בלהקת חתונות. כל חברי בית הכנסת ברסלב על צלע ההר ממש מעל בית הקברות התלול של צדיקים ומקובלי העיר, הכירו זה את זה משחר השבת. ב-1998 ליפשוץ היה מחוסר עבודה, וחבר השאיל לו כינור. רייטר מכר את מפעל הנרות שלו וחיפש קריירה אחרת. השניים חברו לכמה קומזיצים לא פורמליים, כשהכינור הקלאסי של יוני מרתק את הגיטרה האקוסטית בסגנון קרליבך של אליהו. הסאונד היה להיט מקומי, ועד מהרה ביקשו מיונתן זרום, שמנגן גיטרה קלאסית עם השפעת ג'אז, להרכיב שלישייה. מאז, פשוט צפת נותנים צליל חדש הן לניגונים החסידיים המסורתיים והן לחיבורים שלהם - הן ניגונים ללא מילים והן לבלדות - שנזרקו למיקס. 

קהילות ברחבי ארה"ב נהנו מחמשת סיבובי ההופעות בארה"ב שערכה הלהקה, ומתוכננים נוספים לשנה הקרובה. "היינו באטלנטה לפרויקט שבת בשנה שעברה, ובסקוטסדייל, אריזונה, שנה קודם לכן", אומר יוני. "שני המקומות נתנו תחושה נהדרת של אכדוס כששרנו ורקדנו עם ההמונים בארוחות הצהריים הקהילתיות הענקיות. אי אפשר לנצח את רוחם של מאות אנשים מכל שכבות האוכלוסייה שמצטרפים לארוחת צהריים של שבת במגרש חניה חיצוני או מגרש כדורגל. פשוט מוצלח."

יהודה גרין

"זו הייתה זכות לעשות להם קידוש" 

חזן קרליבך יהודה גרין השתתף במספר אירועי פרויקט שבת, בעיקר באגודת ישראל של פלטבוש. הוא מתלהב מההשפעה שלהם. "זה רעיון מדהים - לא רק למי שלא יודע על שבת, אלא למי שכן. כולם גדלים משיתוף שבת". 

גרין מעריך שמפגשי השבת הללו הם ההמונים הגדולים ביותר שהוביל אי פעם בקבלת שבת ובקידוש. "קידוש הוא בעצם הודעה על שבת. הקהל בן ה-1,000 שתק והקשיב כשהכרזתי 'יום חששי', גם אלה שמעולם לא שמרו שבת לפני כן. זו הייתה זכות לעשות להם קידוש”. 

במוצאי שבת ניהל יהודה את תפילת היידיש המסורתית "גט ון אברהם" שהלחין האדמו"ר לוי יצחק מברדיטשוב ולאחר מכן שר תרגום לאנגלית של התפילה, שאיפשר לקהל להתחבר ולהצטרף אליו. הוא גם שר את "השיבנו" הפופולריים ואת "נשמ"ש קול חי". 

"אני מאמין שהמשתתפים בשבתות היפהפיות האלה לעולם לא ישכחו את תחושת החיבור והחום, ובאשר לעצמי - אני אדם בר מזל שיכול לקחת חלק". 

(הוצג במקור במשפחה, גיליון 682)