סקירת קונצרט חווית מיאמי

הערה: תמונות מ- COLLive .

סוף סוף אני בבית. אחרי שה-GPS שלי זרק אותי "מהדרך" כביכול. ניסיתי לחזור הביתה מברוקלין וזה שולח אותי דרך מנהטן מכל המקומות. בטח ביליתי שעה בפקק במנהטן. מדוע יש תנועה סגורה בשעה 23:30!? בכל מקרה, אני בספק אם אתה מעוניין לשמוע את צרות הנהיגה שלי; חוץ מזה, שום דבר לא יכול להרוס את הערב המרהיב ש"חוויתי" בקונצרט החוויה של מיאמי; אפילו לא הבחור השיכור המטורף שניסה לסטות לתוך המכונית שלי. נכון ילדים (ומבוגרים), אל תשתו ותנהגו! הגעתי קצת באיחור (יותר תנועה...), אבל בכל זאת הגעתי בזמן לבני פרידמן, שפתח את ההופעה. יש לו קול כל כך מרהיב; ברור שהוא הולך למקומות חוץ מהחופה (מזל טוב בני!).

עכשיו, כשהוצאתי את כל ה"קשקוש" ראשוני מהדרך, הגיע הזמן לקצת תכליס. (סלחו לי על השגיאות הדקדוקיות, זה מאוחר) ☺

ריפוינו (מיאמי) – הגעתי למקום עם בני בביצוע מרהיב לקלאסיקה של מיאמי, Rifoeinu, מתוך אלבום שבת ירושלים. למרות שעדיין ניסיתי למצוא את המושב שלי (איפה השרת שלי!), עדיין הצלחתי לשמוע את השיר המדהים הזה.

V'hee Sheomdah (?) – בני זייף את הקהל על ידי זמזום ה-V'hee Sheomdah של אהרון רזאל, ושאל אם כולם יודעים זאת. אחרי שהקהל הודה בו, הוא המשיך ואמר איך אין לו זמן לניגון איטי כזה, אז הוא שר גרסה מהירה. לא הצלחתי לתפוס מאיפה המנגינה הזו, אבל היא הייתה מושלמת לתזמון פסח של הקונצרט הזה.

אדון עולם (מיאמי) – אני אישית מותש בכל הנוגע לאדון עולם של מיאמי. עם זאת, זה לא משנה, כי לבני יש קול יוצא מן הכלל, וזה היה שינוי קצב נחמד מלשמוע את המקהלה שרה אותו.
זה היה זה עבור בני פרידמן (אוו...); זה היה קצר ומתוק. לא יכול לחכות לשמוע את האלבום החדש!

נחום סגל, המנהל, נכנס והכריז על חזרת הבוגרים!

הבוגרים חזרו והם נשמעים ממש טוב. לא הייתי מעריץ ענק של האלבום שלהם, וחשבתי "אוי נהדר..." כשהם עלו, אבל אז הופתעתי לטובה. הם היו ממש טובים! יש להם בחורים שונים? לא יכולתי לדעת (זה מה שאני מקבל על כך שלא עשיתי מספיק מחקר!). הם התחילו עם מדלי של קרליבך והמשיכו לשני שירים קלאסיים של מיאמי. הנה מה שהם שרו:

קרליבך מדלי -
אושה שלום
אסא עינאי
קול היום וחלילה (הלחן של שיר המלוס!)

קלאסיקות -
מהירה - קלאסיקה מדהימה.
פסח ליבי -היה יותר מדי מסך עשן במהלך השיר הזה, בקושי יכולתי לראות אותם! הרגשתי שאני צופה בבוגרים בסאונה (מוזר...).
בסך הכל, הבוגרים נשמעו נהדר, אבל הייתי מוכן לאטרקציה המרכזית! בדיוק אז, נחום סגל יצא והכריז על מקהלת הבנים Thee Miami Boys (הידר!).

הקהל היה אקסצנטרי, המוזיקה הייתה מפחידה (בצורה טובה!), ואפשר היה להרגיש את ההתרגשות באוויר מהקהל. ואז BAM! המוזיקה מתחילה, מה שמוביל אותנו לשיר הראשון...

גלי - הילדים האלה בטוח יכולים לזוז. הכוריאוגרפיה הייתה מדהימה, אבל עם כל מה שמדהים מגיעות כמה מלכודות. הם נעו כל כך מהר וחזק שיכולתי לראות כמה מהילדים מזיעים; זה, והפה שלהם לא תמיד היה קרוב מספיק למיקרופון, והותיר חלקים וחלקים מהשיר חסרים. ואז ירחמיאל ביגון יצא במהלך החלק שלו בשיר ואפילו לא יכולתי לשמוע אותו. חשבתי שזה המיקרופון, אבל זה לא היה (תכף תגלו). אפילו עם הנושאים האלה, הקהל אהב את זה, וגם אני. זה היה נהדר לשמוע שיר חדש, וזה הסתיים השאיר אותי לרצות עוד.

ירושלים – המקהלה נראתה נרגשת, והסאונד היה מדהים. הקהל זלל כל קטע מהשיר הזה; זה היה כל כך טוב.

סלואו מדלי - ניקדיש ושבת.

Baavor – ללא גיטרה חשמלית, מה שנתן לו צלצול יותר יפה. הייתה להם התחלה קשה, אבל הם קלטו אותה לאורך שאר השיר. בסך הכל, הרבה אנרגיה ומוצקה מאוד.

בשלב זה יצא ביגון ופתר את התעלומה בהופעתו בגאלי. הוא הזכיר משהו על כך שיש לו קול צרוד. רפואה שלימה.

עשה עינאי - המקהלה זרקה על השיר הזה כמה חליפות מהודקות למשעי. זה היה השיר הסלואו הראשון מהאלבום החדש שהם ביצעו באותו ערב. הייתה להם כוריאוגרפיה חמודה מאוד, כגון; המקהלה קפאה במקומה, כל אחת בתנוחה אחרת, במהלך אחד מהסולאים.

משיח – חביב הקהל, מתוך האלבום האחרון של מיאמי משיח. רק חצי מהמקהלה התחילה את השיר, והשאר הצטרפו במהלך נקודת האמצע. הקהל מחא כפיים ואפשר היה להרגיש את החשמל שלהם לאורך כל השיר. אפקטי התאורה היו מדהימים, ממש הראו את היכולות של מערכת התאורה. בסוף השיר היה פינוק מיוחד עם הדרן קטן שכלל רגע של ברייקדאנס.

הַפסָקָה
נחום סגל חזר לשאול את הקהל שאלה שנויה במחלוקת בתוכנית הרדיו שלו. "איזה השיר האהוב עליך מהאלבום החדש?" כמובן שהקהל לא נשמע כשכולם צעקו את תשובתם. "זו אותה תשובה שאני תמיד מקבל," הוא אמר. "כולם נהדרים ואף אחד לא יכול להסכים." (חח, מצחיק מאוד).

הם חזרו בקצרה מאוד לשיר את אלו ישראל מהאלבום שלהם, אין מה להתרגש ממנו. ואז הם נעלמו ברגע שהופיעו!

הם חזרו והקהל אהב את זה. הם נכנסו ישירות לתערובת שהייתי רוצה לקרוא לו, ה...
Flashback Medley (מסיבת תחפושות) - במהלך מעורב זה, המקהלה עברה הלוך ושוב בין קבוצות של חברי מקהלה ששרו כל שיר עם תלבושות חדשות בכל פעם.
– Lo Yisa Goy (תלבושות צבא – קבוצה 1)
– עוד ישומה (פפיון כחול ואבנט – קבוצה 2)
– קול מי – (חולצות לבנות ומכנסיים שחורים – קבוצה 3)
– תהילה האשם (סוודרים בשחור-לבן – קבוצה 1) הרשו לי לציין שהילדים מ-Lo Yisa Goy חזרו לשיר הזה, כשבטח היו להם רק חמש דקות להחליף את התלבושות הקודמות שלהם בצבא; עכשיו זה כישרון!
– וחיה מחנה קדוש – (סוודרים בשחור-לבן – מקהלה).
כל המדלי היה מהיר מאוד וכמה חלקים היו מאוד קשים לשמיעה, אבל בסך הכל זה היה ביצוע מוצק.

Me'im Hashem – הכוריאוגרפיה לשיר הזה הייתה פנטסטית. הצליל היה חד, והקהל אהב את זה.

רווח - הם ביצעו את השיר הזה כל כך טוב, שאפילו הילדים בקהל סביבי קפצו עליו ויורדים אליו. היו כמה הרמוניות חדשות ולביגון היה משנה לילדים כשחלקים שלו הגיעו. זה היה קצת עמוס, אבל זה היה מדהים במקום. הקהל אהב את השיר הזה.

אזור נה - השיר הזה התחיל עם קריינות, תרגום המילים בשיר הזה. זה בהחלט הוסיף לעומק השיר. יאיר קניג, סולן השיר היה בפסנתר, והיה להם כנר מדהים, אריה משהו... (סליחה, הוכרז לצום). היה הרבה מסך עשן, ובקושי יכולתי לראות את שניהם, אבל הם נשמעו מדהים. הנגינה בכינור הייתה באמת יצירת אמנות. בראבו, אריה משהו! מוריד את הכובע (לא כפות, חס ושלום ☺) גם ליאיר קניג. יש לו קצת קול, וכנראה פסנתרן מיומן. בסיום נשמעו מחיאות כפיים ענקיות. זה היה כל כך טוב.

Yavoh – Begun דחף את הקהל עם "בוא נלך!" הכוריאוגרפיה ל-Yavoh מרהיבה. נהניתי מאוד מהשיר שהתחיל עם המקהלה שהעמידה פנים שהיא ישנה. זה היה טוב בדיוק כמו באלבום, וזה לא קל לשלוף. הקהל אהב כל שנייה, והתחנן לעוד.

Mehairah - זה שיר מהמם, והדבר היחיד שהפתיע אותי היה שהסולנית שרה את הקטע הקשה ביותר "Neginaso" במהלך השיר. ומה שהפתיע אותי עוד יותר הייתה העובדה שהוא פגע במפתח בצורה ברורה (מעניין כמה פעמים הוא תרגל את זה). הסוף היה נהדר; שבו התיישבה המקהלה על הספסלים שעליהם התחילו את השיר, ועם ראשים מונחים על הברכיים, העמידו פנים שהם נרדמים.

משחק שמות - כדי לתת לערב נופך אישי יותר, נכנסה ביגון וכל ילד ניגש להכריז על שמו. יכולתי ללכת הביתה ולהגיד, "היי! הילד הזה של יושי בנדר היה ממש מוצק!" (כולם היו מדהימים ☺).

Ayom V'norah – השיר הזה היה הכי קרוב לקונצרט. המוזיקה הייתה קצת רועשת מדי, אבל למרבה המזל היא לא השתלטה על קולות המקהלה. השיר הזה היה הראשון שבו יכולתי לזהות את ההרמוניות הקבוצתיות מהאלבום (אני יודע, די מאוחר, אבל אולי אני קצת איטי. בטח המצה...). הכוריאוגרפיה שוב הייתה בשיא המשחק שלה. אחד הילדים השתלט על ביגון במהלך החלק שלו בשיר (ביגון המסכן, תרגיש טוב יותר!). בסוף היה הדרן קצר שבו המקהלה השתחוה בתורות, ועם זה אמר ביגון לילה טוב וגוט יונטיף.

מחשבות סופיות - בסך הכל הייתי מאוד מרוצה מהקונצרט הזה. היו כמה נקודות קשות עם המיקרופונים, אבל בכל קונצרט יש את זה. בני פרידמן היה נהדר, הבוגרים היו נהדרים, מקהלת הבנים של מיאמי הייתה מרהיבה, והכוריאוגרפיה הייתה טובה מכולם. לאלו מכם שקראו את הביקורת והחליטו שאתם, רוצים קטע מהחוויה של מיאמי, היכנסו לאתר jewishtickets.com ורכשו את הכרטיסים להופעה הערב, בה ישתתף יהודה גרין. עכשיו אם תסלחו לי, השעה 3:10 לפנות בוקר ואני צריכה לקום לשחריס בעוד פחות מחמש שעות (לאהוב את שחרית השעה 8), אז כל טוב, כל טוב, ותהנו את שאר הטירוף שלך!