Best Of: צליל וזמר

מבין מקהלות הבנים הגדולות שצצו במהלך השנים במוזיקה היהודית, בולטת צליל וזמר בשני היבטים: העיבודים ומבחר הסולנים. העיבודים, עד כמה שרבים מהם זועקים "אייטיז!", באמת הקדימו את זמנם. אף מקהלה אחרת לא התנסתה או הייתה בעלת כל כך הרבה יצירתיות כמו צליל וזמר לאורך חמשת אלבומיה הראשונים. זה נובע, בעיקר, ממונה רוזנבלום - שידה מורגשת לאורך הרגעים הכי יצירתיים. ובהצגה של הצליל הייחודי הזה, הפיק אברהם רוזנברג שני אלבומים של "צליל וזמר קלאסיקות" - אלבומים הכל-אינסטרומנטליים, הכוללים את העיבודים הבסיסיים עם כלי או שניים מונחים במקום המקהלה. באשר לסאונד של המקהלה, טוב ככל שהיה לפעמים, הסולנים הראשיים שלה היו כמעט תמיד מוכשרים. זוהר, שלומי דקס, מנדי ולד, מו קיס, יוסף ורטלסקי ויהודה כהן היו כולם כישרונות ילדים מהדרג העליון, ואף מקהלה אחרת לא הצליחה עם סולני ילדים מובילים כמו צליל וזמר.

(****) כרך 1 – הציפור הקטנה: עם תווי הפתיחה של אחאס שואלטי, אתה כבר מקבל את הרעיון שהמקהלה הזו לא הולכת ללכת בעקבות כולם. המקהלה קצת דקה מדי לטעמי כאן, אבל לפחות היא לא נכשלת בחטאים הקרדינליים של מקהלות: צווחות וגועל נפש באף. באלבום יש שירי תמיכה מוצקים, עם כמה קלאסיקות, כולל ויציב, המושרות במחנות ברחבי העולם, ונחמו. חלק מהשירים היותר יצירתיים היו כח הוא (למרות שאני לא יכול להתאים את המילים ללחן), והספרדית וחיה באחרית הימים. השיר הקלאסי The Little Bird ראוי לנקודות משלו. המנגינה עצמה תלושה ממנגינה ישראלית בשם בארבות הנגב. אולם המילים, כאשר הן מנותחות, הופכות להומוריסטיות למדי: נשר מציל ציפור כסף? ממתי הטורף הולך להציל את הקורבן מאוכלי הנבלות? חוץ מזה, כמו שאחד החברים שלי ציין לי, זה לא מגניב להסביר את המשל המוזיקלי שלך. תן לאנשים להבין את זה. בכל מקרה, מדובר באלבום נחמד, והתחלה טובה.

(*****) כרך 2 – Aibershter: זהו אוסף מצוין של שירים. המנגינה הפותחת, קול רינה, מבוצעת ללא רבב, ואחריה קייל תערוג הרודפת ואייברשטר המדהים. המקהלה צמודה, והסולנים זורחים כאן כמו כל אלבום אחר - זוהר, במיוחד, קולע בסולואים חלקים כמשי על הקלאסיקות היפות האלה, וגם פותח את הו יאשיינו. רגעים נוספים שראוי להזכיר הם וחיה באיס, וההופעה של מנדי ולד ביאנצ'ו. בדיסק הזה, יותר מכל מקהלת ילדים שנתקלתי בה, נראה שהסולנים נלקחים מהשירים, וממש מבצעים אותם כמו שצריך. יש לי רק שאלה אחת - כשהאלבום יצא מחדש בדיסק, השניות האחרונות של הו יאשיינו נחתכו. איפה הייתה בקרת איכות?

(**) כרך 3 - הסולנים: זה צריך לקבל את הכותרת "אלבום דיוויס פסח", מכיוון שנראה שדיוויס מקבל את רוב מקומות הסולו. לדיוויס היה קול נהדר, אבל זה לא היה של זוהר - מפתיע אותי שהם לא השתמשו בזוהר כמו דייוויס. באלבום יש חוסר מקוריות מסוים – אם זה בגלל שלא הלחינו כל כך הרבה לאלבום, ואם בגלל שהעיבודים (למעט החשיבה) לא עושים הרבה. חוץ מזה, יש את הרצועה באנגלית "Jews of Silence" על היהודים הרוסים - אממ, לונדון סקול השתמשה במונח הזה, כמו גם במסר הזה, בשיר שלהם, "Children of Silence". האלבום שווה האזנה, ולו רק בשביל לשמוע כמה מהסולנים.

(*****) Wake Up Yidd'n with Gan Israel: שלוימי דאקס וולד מובילים את הרכב הסולנים באוסף הנפלא הזה של שירים באנגלית ממחנה ליובאוויטש גן ישראל. אבל חוץ מהסולנים, האלבום הזה באמת זוהר בגלל העיבודים שלו. הגשר ברצועת הכותרת עשוי היטב; ועל כך יש לנו תודה להרשל לבוביץ (מבית הספר לשיר יהודי בניו יורק). למרות של-NYSJ היו את הרגעים שלו, הוא הצליח כאן הרבה מעבר לכל אלבום שלהם. השירים באלבום זה לקוחים משירי מלחמת הצבעים בגן ישראל בהרי הלורן, ליד מונטריאול. רוב השירים הפכו לקלאסיקה בעולם מחנות חב"ד; כמעט בכל ספר שירי מחנה חב"ד שנוצר, תמצאו הו למה, לאהוב יהודי, התעוררו ידין, ביתנו הקדוש וזה קרה יום כיפור. אבל הכי חשוב, המקהלה שרה במתיקות ותשוקה. אזכור בולט נוסף – היידיש זוג שוין לצ'ו דוידי של יוסל'ה רוזנבלט (?) הוא בעל קסם מיוחד, למרות קולו הגולמי של הסולן הבוגר, בערל מוצ'קין, והמבטא הפולישר השקרי של המקהלה. זהו אלבום נפלא, אם כי לא מאוד מוכר, שעוצב בקפידה.

(***) כרך 4 – להיות חבר/כי ניחם: נראה שהאלבום הזה נוצר עבור יהודה כהן. היה לו קול נפלא, והוא מקבל סולואים ב-6 מתוך 10 שירים. הפגם של האלבום הזה הוא שהסינתיסייזר עבד שעות נוספות - אפשר להריח את הפלסטיק של המקלדת. מבחינת בחירת שירים, יש לו שלושה שירים מצוינים, החל מכי נחם, ויורד כמה רמות להיטיבה ועני מאמין. אני אוהב את המנגינה של אני מאמין באופן כללי - אבל למה הם בחרו במילים האלה? בסופו של דבר הם חוזרים על אותן מילים יותר מדי בחלקים שונים של השיר. שאר השירים הם ממעמד הביניים, מנגינות לא זכורות במיוחד, ושני השירים באנגלית די ילדותיים. בסופו של יום הוא מקבל שלושה כוכבים כי האלבום בכללותו שומר איכשהו על איכות האזנה, למרות כל הפגמים שלו.

(*****) כרך 5 - תן לנו לגדול: דברים נהדרים, מההתחלה, עד הסוף. זהו עוד אלבום מקהלה מדהים, עם נקודות מדהימות ועיבודים קלאסיים. הם אמנם קרעו כמה מנגינות - שיר הכותרת הוא עיבוד ל-It's a Sin של Pet Shop Boys, ובצייס ישראל היא בשורה ליד נהרות בבל - אבל הלחנים, העיבודים והסולנים, כמו גם ההידוק של המקהלה, הם פנטסטיים. כל שיר באלבום מהנה במיוחד; אבל הרגעים הטובים ביותר הם בהרמוניות על Habain יקיר לי - במיוחד הסוף; Hinei Anochi – עוד ביצוע מושלם של הרמוניות אלגנטיות, עיבודים אותנטיים וקולות מתוקים; והיסטורי, פשוט שיר מעולה, עם ביצוע מעולה. זהו בקלות אחד משלושת אלבומי המקהלה המובילים במוזיקה היהודית.

(**) כרך 6 – It's Never Too Late: ואז רוזנברג החליק, עם שני אלבומים חלשים מאוד. באלבום זה לארבעה מתוך תשעה (!) שירים יש מילים שצליל וזמר כבר השתמשה בהן! הסידורים לא רעים בכלל, אבל פשוט לא נראה שהוקדשה כל כך תשומת לב בהפקה הכללית. השירים באנגלית שניהם חלשים ביותר מבחינה לירית, ואף אחת מהלחנים לא בולטת. המקהלה עצמה נשמעת נהדר, אבל הסולנים די חסרי השראה. והמדלי של Achas Shoalti נמשך יותר מדי זמן.

(*) כרך. 7 – Be the Best You Can Be: ושוב – שני שירים עם מילים שכבר השתמשו בהם: Hisoreri ו-Hinei Ma Tov. למה? לא הצלחתם למצוא מילים אחרות בתנ"ך? לאוזני המקהלה מנותקת במקצת מהאלבום עצמו – כמעט נראה כאילו לעיבודים לא היה שום קשר למקהלה. המנגינות פשוט לא עומדות מעצמן, ונראה שהסולנים לא תואמים את הסולואים שקיבלו. שום דבר באלבום הזה לא גורם לי להרגיש את המוזיקה.

(*****) כרך 8 – Hear Us Now: חשבתי שצליל וזמר מבושלת מדי, ואז יצא Hear Us Now – אלבום אדיר. מלבד שיר הכותרת, שהיה יכול להשתמש בכמה שכתובים קלים (נראה לי שהוא דומה מדי במבנה לאני מאמין של מיאמי, ללא מסקנה משמעותית), המבחר כאן מצוין, עם עיבודים מרהיבים. יוסף ורטלסקי זורח על נחמו (כן, עוד מילים חוזרות, אבל לפחות שניהם שירים טובים), ושאר הסולנים סולידיים. העיבודים של מונה (איך אתה אוהב את ההתחלה של Yiboneh?) עוצמתיים. שירים מעולים במעלה האלבום - המועדפים האישיים הם אדיר, רוחוק ונחמו. עבודה נהדרת של מלחינים, מפיקים וזמרים. אני אוהב.

(*) מכור לחנוכה: שם לא מקורי (יותר מדי אלבומים "מכורים" במוזיקה היהודית), עיבודים חלשים ושירים ישנים ומאובקים (לרוב) הופכים את זה לאלבום חד-פעמי. הם אכן עשו עבודה אדירה בחנוכה הו חנוכה, שבוצע בהופעה חיה, ולכן יש לו עיבוד טוב יותר משאר האלבום. והשיר יש אור של יוני גרשון הוא אחלה שיר, אבל המקהלה לא לוקחת בו חלק. וחוץ מזה, גרשון עצמו עשה עבודה הרבה יותר טובה, כשביצע אותה בסרטון "ימי נס". למה הוא היה צריך להקליט מחדש? ואיפה הייתה המקהלה?

השיר הטוב ביותר באנגלית: Aibershter. אין כאן אתגר.
השיר המהיר הטוב ביותר: כי נחם, או קול רינה #1
שיר הסלואו הטוב ביותר: כיול תערוג
האלבום הטוב ביותר: מס' 5, שיש לו את ההרמוניות הטובות ביותר

סולנית מובילה: אני נשאר עם זוהר.