מי שעומד אחריי
מלפניי מעליי
הוא העומד עלי
כשאני עולה כשאני
יורד
כשאני ב
חושך מועד
הוא מכיר אותי
טוב טוב
מכיר אותי לא טוב
מכיר מראש ועד
סוף
דגלך עלי אהבה זה
נכון
אבל
למה רחמיך אגרוף?
כן אליך אני מדבר
אליך אתה
המסתתר
הנחבא אל הכלים
חומק בין הצללים
שותק
גם כשהבית בוער
מציץ מעציץ נגלה
בחלון
מלטף נעלם ופורח
אז איך זה שאני
זוכר הכל
רץ לטבול
אבל תכף שוכח
ואני מי אני לא
נביא
רק בן לאמי לאבי
לא צינור לא קולו
של הדור
לא אחד מתנזר לא
כארי מתגבר
לא מבשר על חמור
אבל בתוך עמי אני
יושבת
לא יושבת לבטח
גשם כבד עומד
ליפול
אני יודעת אני
באה מהשטח
אז נכון שלכל יש
סיבה וזמן ועת מתחת לשמיים
אבל זאת אזעקת
אמת
עד צוואר הגיעו
מים
השקף ממעונך
תתחיל כבר את
המוב
הלא תשמע את
אביונך
איך הם צועקים
מהביוב
קָרֵב יוֹם
אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
כן עלינו עשינו
בנינו חלמנו אהבנו
לא לחשנו תפילות
מה גבהה קמה
בשדותינו
מה יפים הלילות
בבתי הקברות
קדושים בשורות
פרחים מטחים
ממטרה
שרפו לנו את בית
הכנסת
שועלים בכל
העיירה
אז ישבנו שם גם
קרענו שם גם בכינו שם
בשתיקה עטופים
אדמה מחוללת שבת
מקוללת
רעדת חטופים
בחוץ תשכל חרב
בחדרים אימה
דם בחור דם בתולה
דם יונק
צועקים מהאדמה
אז נכון שלכל יש
סיבה וזמן ועת מתחת לשמיים
אבל אני עוד רגע
מתה
עד צוואר הגיעו
מים
בהדר גאון עוזך
הופע כבר תתרצה
הלא תשמע את
יתומך
איך הם צועקים על
הקצה
